--- סוף עמוד 18 ---
10. ראיה להיותן של טענות התביעה גרסת בדים סופקה על-ידי אילון. לשיטתו, הוא החל להעביר למסיקה כסף לקראת עסקה עתידית ביניהם עוד בטרם נחתם חוזה לגבי הנכס בחדרה. זו גרסת כתב-התביעה המתוקן וזו גרסת התצהיר [סע' 10 ב-ת/1]. אלא שבעדותו לפני, אילון שלל זאת; כשנשאל באיזו מהעסקות במקרקעין שמנה בינו לבין מסיקה, לרבות עסקת הנכס בחדרה, מסר למסיקה כסף כשעוד לא יודעים על העסקה, ענה: "לא היה" [עמ' 24 ש' 14-10]. גם במענה לשאלת בית-המשפט אישר שלא היה מצב בו העביר למסיקה כסף לקראת עסקה בנדל"ן במבט צופה פני עתיד, בלי לדעת על עסקה ספציפית, ומתוך רצון שכאשר תהיה עסקה – הכסף ישמש לה [עמ' 25, עמ' 26 ש' 13-11]. בתיק חיפה ענה אחרת; שם אישר שדווקא הפקיד אצל מסיקה מראש מה שכינה 'הון עצמי' כדי שיהא ערוך ומוכן לעסקת נדל"ן, אם תגיע [עמ' 28-26]. בהמשך שוב השתנתה הגרסה; עתה טען אילון שאת הכסף עבור הנכס בחדרה הפקיד בידי מסיקה מראש, עוד לפני שנכרתה ביניהם העסקה שנסבה על קניית חלקו; הוא תלה זאת בכך שהיה לו אינטרס והוא רצה את העסקה [עמ' 29-28].
ז. עדות אילון לגבי כלל העסקות עם מסיקה
1. שוב ושוב ניכר שעסקת הסופר הייתה עסקת נדל"ן יחידה שנכרתה בין אילון למסיקה באמצעות חברות הקשורות אליהם, בבחינת 'כל הדרכים מובילות לרומא'. בתוך כך, גרסת כתב-התביעה המתוקן שנסב על עסקת הנכס בחדרה הייתה כי בין אילון למסיקה התקיימה פעילות עסקית קודמת, תוך ציון שהייתה חד-פעמית [סע' 3; ר' גם סע' 5 ב-ת/1]. על ציר הזמן, ביחס לעסקת הסופר, דווקא העסקה הנטענת בהליך דנן הייתה הראשונה מבין השתיים [ר' לעיל בחלק ה(5)]. גם בכך ניכר שכתב-התביעה ניסה לייצר מציאות כוזבת, מנותקת מהאירועים כהווייתם.
2. למקרא כתב-התביעה המתוקן ברי כי לשיטת אילון היו בינו לבין מסיקה שתי עסקות: האחת, שכונתה 'קודמת', לגבי הסופר; השניה, שבמשתמע הוצגה כמאוחרת יותר, ביחס לנכס בחדרה. בתיק חיפה נשאל אילון על מספר העסקות שהיו בינו לבין מסיקה וענה שהיו רעיונות לעסקים. בהליך כאן התבקש למנות את כל הרעיונות לכל העסקים שהיו ביניהם, מלבד עסקת הסופר, ואזי נקב בעסקה שנסבה על הנכס בחדרה [עמ' 7]. לא עלה בידו לציין עסקות נוספות או רעיונות לעסקות; לטענתו, דובר על שנת 2001 והוא אינו זוכר [עמ' 9]. בתחילת חקירתו הנגדית, לא נקב בעסקת מקרקעין נטענת לגבי נכס בצומת האלופים; אחר כך הזכיר אותה כדבר-מה שכשל משום ששותפו, פנחס גואטה (להלן גואטה), נרצח [עמ' 11]. בהמשך מנה אילון ארבע עסקות בינו לבין מסיקה: רכישת הסופר בנאמנות בידי אילון, קניית הסופר על-ידי חב' עטרה, עסקת צומת האלופים ועסקת הנכס בחדרה [עמ' 22-21]. לדבריו,