10. אילון לא ידע לקשור בין סיפור התביעה, קרי, רצונו להעביר למסיקה כמה שיותר מהר סכומים שיכוננו הון עצמי בסך 125,000 דולר לשם רכישת זכויות לפי חוזה בכתב בנכס בחדרה, לבין מה שנחזה כפער זמנים בין המועד בו נמכרה דירת האב לבין המועד המאוחר יותר בו הכסף שהתקבל עבורה הועמד בידי האב לרשותו והועבר למסיקה [עמ' 178 ש' 21 עד עמ' 179 ש' 6]. כשניסה לתת הסבר, היו דבריו מופת של גמגום ואי-ידיעה: "ברגע שהייתי צריך, אני מניח שהייתי פונה, הוא היה נותן. אז כנראה הייתי צריך באותו זמן" [עמ' 183 ש' 16-15]. עדותו לא עלתה בקנה אחד עם הודאתו כי אצה לו הדרך להשלים את העברת הסך של 125,000 דולר למסיקה ולהגיע לחתימת חוזה, נטילת משכנתא ורישום זכויות בנכס על שמו. כאשר הדברים הוטחו באילון, הודה שאין לו תשובה [עמ' 187 ש' 9-6; עמ' 189 ש' 17]. כבכל הפעמים שבהן מצא עצמו אילון כשגבו לקיר, ללא מענה מניח את הדעת למה שנשאל, דבק בתזת בלעדיות הכרטסת, לאמור: 'מה לי רכב, מה לי דירה; הכרטסת על-שמי ודי בכך כדי לזכותי ביתרה על-פיה' [עמ' 179 ש' 20-18; עמ' 189 ש' 22-21].
11. אילון טען שקיבל מאביו 300,000 ₪ במכירת הדירה; הוצג לו כי לפי גרסת אביו בתצהירו, הוא קיבל את מלוא התמורה שהניב המכר. או אז טען אילון כי ההפרש שימש לסילוק משכנתא על הדירה [עמ' 587 ש' 9-4]. עדותו הייתה סיסמות ריקות מתוכן: "אני אומר שכל הכספים שהועברו מהדירה הם שימשו כמקור לכספים" [עמ' 587 ש' 25-24]. כשהוצג לו תחשיב לפיו הסכום שנותר לאחר סילוק המשכנתא היה גבוה מ-300,000 ₪ והוא נדרש להסביר מדוע, בניגוד לגרסת אביו, קיבל רק חלק מהיתרה, פטר עצמו אילון בטענה כי אביו היה מעביר לו כל סכום שהיה רוצה והתחמק בגלוי מהתמודדות עם הקושי [עמ' 588 ש' 10-8; עמ' 594 ש' 20 עד עמ' 595 ש' 7]. לא עלה בידו להראות כי יש קשר בין מכר הדירה לבין תנועה בכרטסת.
12. על-מנת ליתן לקושי מענה, טען אילון כי סכום המשכנתא אינו זכור לו; נשתכח ממנו כי הוא עצמו כלל אותו במסמכי תצהירו. ניכר שאינו מכיר את עדותו הראשית עד כדי תהייה אם הוא טרח לקרוא אותה אי פעם לפני שחתם על התצהיר. כאשר הבין זאת אילון ענה כך: "אוקיי. לאן אותה חותר? בוא אני אשאל אותך" [עמ' 588 ש' 25; עמ' 589 ש' 22 עד עמ' 590 ש' 10]. לא עלה בידו להתמודד עם כל תחשיב פרטני שהוצג לו בהקשר זה – ואשר הראה אי-התאמה בין שימוש בתמורת הדירה לבין תנועות הפקדה בכרטסת; אילון הודה שאין לו תשובה [עמ' 594 ש' 10-5].