5. אילון אישר שקרא את הגרסה שגולל כתב-התביעה טרם הגשתו. הוא עשה כן גם ביחס לכתב-התביעה המתוקן. הוא הצהיר שהמסכת העובדתית שתוארה בהם ידועה לו אישית והוא אשר הביאה לידיעת באת-כוחו שערכה את כתבי-הטענות [עמ' 78-77]. במענה לשאלת בית-המשפט אישר שהוא עומד מאחורי הטענות בכתב-התביעה [עמ' 79 ש' 12-10; וכן עמ' 79 ש' 18 עד עמ' 80 ש' 5]. זוהי אפוא גרסה שהוא כבול אליה, ואין בידו לכפור בה.
--- סוף עמוד 39 ---
6. אילון לא טען שזקיפת היתרה בכרטסת הפרטית לכרטיס הסופר, תוך המרתה מ-600,500 ₪ ל-669,000 ₪, היה דבר-מה שעמסת עשתה בלי שהוא ידע על כך ובלי שהיה מעורב בכך. גם בהקשר זה עומדת לו לרועץ עדותו כי בעת שנכרתה עסקת הסופר היו יחסיו עם מסיקה יחסי חברות מצוינים והוא ידע את פרטי הכרטסת והתנועות בה, גם על בסיס פגישות תכופות עם אתי, מנהלת החשבונות בעמסת ורעייתו של מסיקה. כשהוטח באילון שלפי כתב-התביעה, הכרטסת האישית התכנסה לכרטיס הסופר, הוא לא חלק על כך אלא אישר זאת: "כל דבר לקחת מ-2001, 2002, 2003, צירפתם אותם לחוב אחד [...] זה מופיע כותרת - מכירת סופר בחיפה, זה, זה מה שקיבלתי למעשה אחרי שהוא קיבל את הכסף" [עמ' 80 ש' 19 עד עמ' 81 ש' 5]. משמע, ביום 1.2.2004 בוצעה פעולה בה היתרה בכרטסת האישית, 600,500 ₪, נזקפה לכרטיס רכישת הסופר כנגד סך 669,000 ₪ (מחיר העסקה ללא רכיב המע"מ ששולם בשיק). לא דובר בפעולה שהייתה בגדר הפתעה לאילון; הוא ידע עליה בזמן אמת, ביום בו נחתם החוזה בעסקת הסופר.
7. בהמשך ניסה אילון להתכחש לקשר בין הסכום בכרטסת הפרטית לבין הסכום בעסקת הסופר, אך לא היה בידו לבאר ולו בדוחק את גרסת כתב-התביעה השונה בתכלית שעליה הצהיר באופן ברור ועקבי, בעת שהיה מיוצג. כאשר התבקש להסביר את הסעיפים הרלוונטיים שעסקו בכך בכתב-התביעה – וניתנו לו הזדמנויות רבות, מפליגות, לעשות כן – כשל בכך ולא הצליח לספק כל הסבר לגרסה שם [עמ' 81 ש' 6 עד עמ' 82 ש' 23]. עד כדי כך הרחיק אילון במאמציו להרחיק עצמו מגרסת התביעה עד שטען כי אינו יודע למה התכוונה באת-כוחו בנסחה את כתב-טענותיו; אלא שהוא עצמו אישר עוד קודם לכן כי המסכת העובדתית שגולל כתב-התביעה נמסרה על-ידו לבאת-כוחו, לא להיפך.
8. בתיק חיפה, בחקירתו הנגדית, דווקא אישר אילון את גרסת כתב-התביעה כאן; כאשר הדבר הוצג לו באופן מפורט, ברחל-בתך-הקטנה, טען שאינו זוכר [עמ' 552 ש' 17 עד עמ' 554 ש' 17]. אחר-כך טען שוב להיעדר זיקה בין הכרטסת הפרטית לבין כרטיס הסופר, תוך ניסיון להשתחרר מעולה של הגרסה שגולל כתב-התביעה [עמ' 554 ש' 25-24], ומעדותו בנושא זה עצמו בתיק חיפה [עמ' 558 ש' 22-14]. כשבית-המשפט שאלו על כך, מצא מפלט בהשערות [עמ' 555 ש' 21-16; וכן עמ' 558 ש' 18-17]. ניכר כי אילון אינו מוצא את ידיו ורגליו בסבך גרסותיו הסותרות בעניין זה, שהינו מהותי לתביעה.