יט. עדות מסיקה: הקשר בין הכרטסת הפרטית לבין עסקת הסופר
1. לטענת מסיקה, אילון ידע בזמן אמת על השימוש שנעשה בכרטסת הפרטית כ'מכבסה' לסכומי כסף שמסיקה ביקש לחלץ מעמסת בדרך לא דרך [עמ' 777 ש' 26-25]. "במקרה הספציפי, רשמנו אביב אילון, [...] בגלל הנושא של חברות והיה שווה לנו לעשות את זה" [עמ' 783 ש' 18-16; עמ' 815 ש' 6-4; עמ' 831 ש' 6-3; עמ' 843 ש' 17-15; עמ' 1237 ש' 10-8].
2. מסיקה הדגיש שלא הייתה ולא נבראה עסקה בגדרה מסיקה הציע לאילון לקנות חלק מזכויות עמסת בנכס בחדרה. העסקה עם עיריית חדרה נעשתה והושלמה בדצמבר 2000 ואילון לא נטל בה חלק [עמ' 847 ש' 21-12; עמ' 854 ש' 3-2]. מסיקה צירף לתצהירו כרטסת של חב' עטרה שכותרתה כיכר המשטרה [נספח ו ב-נ/6]. בעדותו לפני, לא ידע להסביר מסמך זה או את תכלית צירופו; הוא טען שלא מדובר בנכס בחדרה אלא בעסק הבורקס של אילון שישב שם [עמ' 851 ש' 22 עד עמ' 852 ש' 22; עמ' 853 ש' 10-6; עמ' 891 ש' 20-17; עמ' 892 ש' 20-13].
3. מה שניכר לגבי עדותו של אילון ניכר באותה מידה לגבי עדותו של מסיקה: שניהם לא שלטו בתוכן עדותם הראשית שניתנה בתצהיר, כך בלשון המעטה; שניהם לא טרחו לגלות בקיאות
--- סוף עמוד 53 ---
ושליטה בתוכן תצהיריהם לקראת חקירתם הנגדית כי ידעו ידוע היטב שמה שנרשם בהם אינו אמת. שניהם הלכו לאיבוד בסבך שקריהם. מדובר ברשת שקרים כה סבוכה שאין די במפה ומצפן כדי להתמצא בה ולהיחלץ מהמבוך שיצרה. אלא שזאת עיקר: נספח ו ב-נ/6 הוא כרטיס על-שם חב' עטרה. לסכומים בו אין זיקה לסכומים שתבע אילון. תביעתו הוגשה באופן פרטי. לפיכך אין במסמך זה כדי לתמוך כהוא זה בטענות התביעה העיקרית.
4. מסיקה עמד על מהלך שביקש לקדם לגבי היתרה בכרטסת הפרטית תוך שימוש בעסקת הסופר. לדבריו, היתרה בכרטסת הייתה כסף שלו שנרשם כך למראית עין בלבד, בשל הטעמים שמנה. בשנת 2004, כשעמדה על הפרק עסקת הסופר, נלקחה היתרה מהכרטסת הפרטית ונשתלה אל תוך כרטיס הסופר, בהסכמת אילון ובידיעתו. אז הוציאה עמסת חשבונית בגין סכום המכירה של הסופר בסך 782,420 ₪ (קרי 669,000 ₪ ומע"מ); את רכיב המע"מ שילם אילון בשיק [עמ' 787 ש' 6, 10-17, 24-22; עמ' 789 ש' 23-14; עמ' 886 ש' 23-14 ו-ת/6; עמ' 888 ש' 5-3, 24-12; עמ' 889 ש' 4-2, 22-15 ו-ת/7; עמ' 890 ש' 4, 17-15].
5. כך תיאר מסיקה את המהלך שנעשה בהנהלת החשבונות של עמסת לשם חילוץ הסכום שביטא את היתרה מן הכרטסת הפרטית ו'צביעתו', תוך שימוש בעסקת הסופר לשם הלבנתו: "יש פה כרטיס של אביב אילון שנבנה לאורך השנים, ליצור מצב של איפה שלא יכולנו לצבוע את הכסף, העברנו אותו לחשבון שנקרא אביב אילון. בשעת 2004 נעשתה עסקה שנקראת עסקת סופר. [...] בעסקת סופר יצאה חשבונית על סך של 669 פלוס מע"מ. [...] התקבל שיק של המע"מ, ובפועל היינו אמורים לקבל את המזומן. אנחנו לעולם, גם בתיק חיפה וגם פה, אומרים - לא ראינו שקל. אבל היתה החלטה של בית-המשפט, נעזוב את פסק-הדין. נכון להרגע [...] אין מחלוקת עם אביב, מדברים על פברואר 2004, לא היה שום ויכוח, לא היה שום מחלוקת, יצאה חשבונית על הסכום. לקחנו את הכרטיס של כל מה שהיה במהלך השנים של כספים מסוימים שזה כספים שהוא יודע מכל סכום שזה כספים שלנו, שתלתי אותם לתוך הכרטיס [...]" [עמ' 790 ש' 10 עד עמ' 791 ש' 2]. באופן זה הועברה היתרה מהכרטסת הפרטית ונשתלה בכרטיס הסופר על-שם חב' עטרה [עמ' 793 ש' 10-4; עמ' 1204 ש' 11 עד עמ' 1205 ש' 22].