6. מסיקה הדגיש שהדבר נעשה בידיעתו של אילון ובהסכמתו; אלמלא הסתבכה לה עסקת הסופר והוליכה להתדיינות בתיק חיפה, היא הייתה מאפשרת לחלץ את הסכום מהכרטסת הפרטית ולהלבין אותו, בד-בבד עם מימוש עסקת הסופר [עמ' 792 ש' 23-16; עמ' 795 ש' 11-9; עמ' 796 ש' 26-12]. חיבור הכרטסת הפרטית עם כרטיס הסופר נעשה עם כריתת עסקת הסופר ביום 1.2.2004; במהלך זה חוברו הכרטסת הפרטית שמשקפת יתרה שאינה של אילון עם עסקה ממשית שהתכוון אילון לבצע עם עמסת באמצעות חב' עטרה [עמ' 808 ש' 23-22; עמ' 809 ש' 21-5]. בעת שהדבר סוכם עם אילון תוך מתן ביטוי לו בכרטיס הסופר, היו בינו לבין מסיקה יחסי חברות שאפשרו מהלך זה [עמ' 855 ש' 21-15; עמ' 856 ש' 13-9, 21-19].
7. מסיקה לא חלק על כך שגרסה זו לא נזכרה בתצהיר שנתן בהליך דנן ותלה זאת בכך שרק סמוך לפני מתן עדותו בחקירה נגדית פנה לקבל יעוץ שאפשר לו לחשוף את הדברים; הוא לא
--- סוף עמוד 54 ---
חשב לעשות זאת בשלב מוקדם יותר. בה בעת טען שעדיין יש בתצהירו דברים נכונים ותקפים [עמ' 812 ש' 11-2]. כאשר עומת עם סעיפים ספציפיים בתצהירו, אישר שמה שנרשם שם נכתב תחת חשש להפללה עצמית; נוכח גרסתו החדשה שנמסרה בחקירה נגדית, מה שנכתב בתצהירו אינו נכון [עמ' 829 ש' 24 עד עמ' 830 ש' 6; עמ' 831 ש' 12-11].
8. מסיקה התפתל באופן גלוי לעין כשנאלץ להתמודד עם משמעות הדברים, קרי, מתן עדות כוזבת בתצהיר [עמ' 830 ש' 15-13]. בפועל, זו המשמעות של עדותו; גרסתו בתצהיר וגרסתו בעומדו לחקירה נגדית אינן מתיישבות זו עם זו ולמעשה מוציאות האחת את השניה. בהמשך שינה מסיקה את עמדתו ועתה טען שכל מה שגולל בתצהיריו נכון. הוא עצמו לא דבק בטענה זו לאורך זמן: תחילה סייג ואמר שהתצהיר שנתן ביחס לתביעת אילון היה נכון למועד בו ניתן; אחר-כך גילה שאין בכך ממש והודה: "אני לא יודע מה אני רוצה. אם אתה רוצה, נקבע דיון נוסף, אני ארצה לקרוא את התצהיר פעם נוספת" [עמ' 1232 ש' 4-3; עמ' 1233 ש' 11-2]. הדברים נאמרו בדיון ההוכחות השלישי בו נחקר מסיקה על תצהירו. במענה לשאלת בית-המשפט אישר שאינו יכול להשיב אם ברצונו לחזור בו מדבר מה שנרשם בתצהירו, אם לאו; בלשונו: "אני לא יכול על רגל אחת להגיד את זה. [...] לא יכול להגיד לך. קשה לי" [עמ' 1233 ש' 22-18]. מסיקה אישר כי בחקירה נגדית שינה לחלוטין את גרסתו שניתנה קודם בתצהיר [עמ' 1233 ש' 23 עד עמ' 1234 ש' 20; עמ' 1242 ש' 20-18]. מדובר במי שאינו ראוי לאמון; על תצהיריו מתנוסס דגל שחור של עדות כוזבת.