7. מבחינה חשבונאית, שלל רו"ח בנבנישתי את גרסתו של אילון בכתב-התביעה לפיה הכרטסת הפרטית התנקזה לכרטיס מכירת הסופר. בעוד שדפי הכרטסת הפרטית משקפים פעילות של חובה וזכות ולכן מכונים כרטיסי חו"ז, הכרטסת של עסקת הסופר – שיש בה כרטיס לרכיב המע"מ וכרטיס נפרד למחיר העסקה ללא מע"מ – אינה משקפת פעילות של חובה-זכות אלא פעילות של הכנסה [עמ' 1054 ש' 10 עד עמ' 1056 ש' 13]. הוא נשאל אם האמירה כי דפי הכרטסת הפרטית מתנקזים לכרטיס הסופר נכונה; על כך ענה כי "טעות ביסודה" וגרס שאין ביניהם קשר [עמ' 1056 ש' 19-14; עמ' 1089 ש' 15-3; עמ' 1090 ש' 22-20].
8. רו"ח בנבנישתי גרס כי הכרטסת הפרטית (שדפיה סומנו 1 עד 5 בחוות-דעתו) וכרטיס הסופר (שסומן בה 6) התנקזו לכרטיס 7 בחוות-הדעת [עמ' 1056 ש' 23; עמ' 1057 ש' 5 עד עמ' 1059 ש' 3]. עדותו על כך תאמה את גרסת מסיקה בדבר השימוש שנעשה בעסקת הסופר לחילוץ היתרה מהכרטסת הפרטית. מסיקה טען שאלמלא ההתדיינות בתיק חיפה וקביעת פסק-הדין בו, לפיו שילם אילון במזומן סך של 669,000 ₪ עבור עסקת הסופר, היה המהלך מצליח. בעדותו של בנבנישתי לא היה כדי לשנות מכך או לצדד בתביעה העיקרית [עמ' 1059 ש' 14 עד עמ' 1061 ש' 18; עמ' 1062 ש' 4 עד עמ' 1064 ש' 14]. עדותו סיפקה טעם לדחיית הטענה לבלעדיות הכרטסת; עלה ממנה, בשים לב לשאלות שנשאל, כי אין מחלוקת שהכרטסת לא תואמת את המציאות לאשורה ונותרה השאלה כיצד ובמה היא אינה תואמת אותה [ר' תשובתו לשאלת בית-המשפט בעמ' 1065 ש' 11-6 וכן עמ' 1072 ש' 18 עד עמ' 1073 ש' 12; עמ' 1092 ש' 23 עד עמ' 1093 ש' 5].
9. רו"ח בנבנישתי בדק את הכרטסת הפרטית וכרטיס הסופר בעיניו של רואה-חשבון ורק מן הפן החשבונאי; הוא הדגיש שלצרכי מעבר היתרה מהכרטסת הפרטית אל כרטיס הסופר, צריך היה לקרות בין הצדדים הנוגעים בדבר משהו חיצוני לכרטסת בעולם החוזי שאינו העולם
--- סוף עמוד 58 ---
החשבונאי [עמ' 1097 ש' 24 עד עמ' 1098 ש' 26]. כך התייחס לכך: "זה משהו שקרה בין 2003 ל-2004. אין לי שמץ של מושג. [...] כנראה שיש פה קשר בין א. עטרה לאביב אילון [...]" עמ' 1099 ש' 6 ו-14]. כפי שיובהר בחלק הבא, אותה 'חוליה חסרה' היא הצהרתו של אילון בכתב-התביעה שקשרה בין הכרטסת הפרטית לכרטיס הסופר וההסבר תואם הצהרה זו שמסר מסיקה בעדותו לפני.
כא. נקודת ההשקה בין עדות אילון לבין עדות מסיקה