--- סוף עמוד 60 ---
8. חשוב להדגיש: אילו עלה בידי אילון להרים את הנטל לגבי תביעתו, הייתה התביעה מתקבלת ולא היה בעדותו של מסיקה לשנות מכך. אך לא אלה הם פני הדברים. אילון כשל כישלון חרוץ, גורף ומהדהד בהוכחת תביעתו. בכל עניין מהותי שקשור בה מסר גרסות משתנות, סותרות ולא אמינות. לא עלה בידו לקשור בין סיפור כתב-התביעה לבין התנועות בכרטסת ולו בדוחק. בחינה מדוקדקת של כלל ראיותיו מראה שאין בנמצא ולו גם נקודת משען ארכימדית אחת, חיצונית לכרטסת, שניתן לראות בה ראיית אמת לתנועות וליתרה שבה. כישלונו של אילון לקשור בין הכרטסת לבין דבר-מה חיצוני לה מציב מעל הכרטסת והרישום בה דגל שחור. הדברים עולים בקנה אחד עם עדותו של מסיקה על-אודות טיבה הממשי של הכרטסת.
9. כבר צוין לעיל שבין אילון לבין מסיקה נערכו עסקות מימון שאת טיבן לא חשפו; כל אחד מהם הסתייע במהלך עסקיו ב'איש קש' – אילון בדובנו ומסיקה באביזרת, והציב מסכי הסתרה בין הנחזה כלפי חוץ לבין המציאות לאשורה. דוגמות לכך תינתנה גם אגב דיון בתביעה שכנגד. יש אפוא בסיס איתן לקבוע כי הכרטסת הפרטית לא הייתה שונה מכך ושרתה צורך אד-הוק להציג בכסות מסוימת דבר-מה שטיבו הממשי שונה לגמרי, באופן ששירת את האינטרס של הנוגעים בדבר, אילון מזה ומסיקה מזה. התנהלות שזו טיבה אינה זרה להם.
10. בסופו של יום, הודאתו של מסיקה בטיבה הממשי של הכרטסת התחברה היטב לעדותו רצופת הכזבים של אילון, ולכך שלא עלה בידו להסבירה ולתקפה כלל ועיקר. נוכח הדברים הללו, אין כל צורך להידרש לחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט לגבי הכרטסת. היא נערכה מתוך הנחה שהתנועות בכרטסת הן תנועות אמת שנובעות מפעילות אמת בין ישויות שמחויבות להתנהלות נורמטיבית ושגרסתן אמת. במקרה דנן, לא אלה פני הדברים. אילו שוכנע בית-המשפט, בשלב ראשון ועל-סמך שמיעת העדים העובדתיים, כי התנועות בכרטסת משקפות פעילות ממשית, אותנטית, כי אז היה מקום להתייחס בשלב שני לחוות-הדעת שהוגשו על-אודות הכרטסת מן הפן החשבונאי. לאחר שנקבע מה שנקבע לעיל על-אודות עדות אילון מזה ועדות מסיקה מזה, המסקנה היחידה היא אפסות הכרטסת, כך שלא ניתן לקבוע כל ממצא על-יסודה. במציאות זו לא נדרשות חוות-דעת של רואי חשבון לניתוח הכרטסת, פירושה ונפקותה.
כב. לסיכום התביעה העיקרית