8. לאחר שהודה אילון כי הסך של 200,000 ₪ שולם עבורו באופן אישי, לא ידע להסביר מדוע הוא אינו מופיע בכרטסת שעליה סמך את תביעתו, זו שלשיטתו הציגה סכומי כסף שהעביר למסיקה באופן אישי בדיוק באותה תקופה. על מופרכות תביעתו של אילון, זו שנדחתה לעיל, ניתן ללמוד מתשובתו על שאלה זו, באומרו: "אני מציג כרטסת?" [עמ' 452 ש' 23-21; עמ' 543 ש' 6-1, 19-16, 26-24].
9. נובע מכך שהיה לאילון קשר – אותו ביקש להסתיר, ליסודה של החברה מדיה. לא דובר בקשר תיאורטי-רעיוני בלבד; הוא שילם את חלקו עבור רכישת זכויות מברקוביץ לצרכי יסודה של מדיה החדשה, באופן שיאפשר את פעילותה באותו תחום שבו עסקה מדיה של ברקוביץ.
ב. הסכם המייסדים ועדות עו"ד שפיר
1. מדיה הוקמה בהסכם מייסדים מיום 21.10.2001 שערך עו"ד אסף שפיר (להלן עו"ד שפיר). הצדדים להסכם הם ברקוביץ, אביזרת ואילון אל דדוש באמצעות דובנו [נ/20].
--- סוף עמוד 64 ---
2. עו"ד שפיר מסר כי בשנת 2001 ייצג את מסיקה, שהתנהל אל-מולו באמצעות אביזרת. אביזרת מסר לעו"ד שפיר כי מסיקה, אילון וברקוביץ יזמו הקמה של חברה חדשה וציין את התנאים המסחריים של העסקה; עו"ד שפיר התבקש להקים את החברה. בהתאם לכך ערך את הסכם המייסדים [עמ' 1386 ש' 2-1; עמ' 1368 ש' 16 עד עמ' 1369 ש' 9]. במועד מתן עדותו לא החזיק עו"ד שפיר תיקים מתקופת יצוגו את מסיקה. הוא העריך שבתום הייצוג זמן קצר לאחר מכן, בנובמבר 2001, החזירם לו [עמ' 1392 ש' 20-16; ח"נ עמ' 1399 ש' 12-10 ועמ' 1405 ש' 20-17].
3. הסכם המייסדים לא נערך ביום אחד: לאחר שקיבל את הנתונים מאביזרת, עו"ד שפיר יצר קשר עם האנשים הנוגעים בדבר וקיבל אישור לתנאים שהציג אביזרת; דובר בברקוביץ, דובנו, אילון ומסיקה. עם מסיקה לא היה לעו"ד שפיר קשר אלא רק עם אביזרת בשמו. התנהלו שיחות עד שההסכם הגיע לנוסחו הסופי [עמ' 1387 ש' 26-14]. לעו"ד שפיר לא היה זיכרון עצמאי של מעמד החתימה; מכך שבשולי ההסכם אישר את החתימות של ברקוביץ, דובנו ואביזרת הוא הסיק שמסיקה ואילון לא נכחו [עמ' 1388 ש' 3-2, 19-17].
4. הסכם המייסדים בנוסחו הסופי מודפס ועליו מופיעים תיקונים בכתב-יד. עו"ד שפיר ציין כי התיקונים הללו קיבלו את אישור כל הצדדים ורק אז הוא נחתם בידי ברקוביץ, אביזרת ודובנו [עמ' 1388 ש' 25 עד עמ' 1389 ש' 5]. ברקוביץ חתם בשמו, אביזרת חתם בשמו ואילו דובנו חתם בשם אילון אל דדוש [ח"נ עמ' 1409 ש' 6-5, 18-10]. דובנו התנהל אל-מול עו"ד שפיר והיה אמור להיות צד להסכם; הוא חתם לצד חותמת החברה אילון אל דדוש ועו"ד שפיר ראה בו את נציגו של אילון [ח"נ עמ' 1409 ש' 25-20; עמ' 1410 ש' 18-5]. מכך שעו"ד שפיר אישר את חתימותיהם של ברקוביץ, אביזרת ודובנו על ההסכם, ואותן בלבד, הוא הסיק שהסכם המייסדים לא נחתם על-ידי אילון [ח"נ עמ' 1415 ש' 25 עד עמ' 1416 ש' 22].