--- סוף עמוד 74 ---
טענתו הקודמת כי החזקתו במניות מדיה באמצעות חשוב מאוד לא הייתה עבורו אלא עבור אילון.
8. על דו"ח שנתי של מדיה לשנת 2002 חתם מסיקה [נספח 8 ב-ת/2 ועמ' 1169 ש' 24-18]. על-פיו, בעלי המניות ביום 31.12.2002 היו עמסת, חשוב מאוד, מסיקה וברקוביץ [עמ' 1170 ש' 9-1]. מסיקה טען שבקיץ 2002 כבר החליט לסיים את פעילותה של מדיה ולשם כך אסף אליו את כל מניותיה והעביר את הפעילות למדיה של אילון [עמ' 1177 ש' 20-8]. אינני מקבלת טענה זו. אם היה ממש בטענת מסיקה כי במדיה היו שותפים יחד עמו אביזרת, ברקוביץ וגם אילון באמצעות חשוב מאוד, אזי לשם הפסקת פעילותו בה כל שנדרש ממנו לעשות היה להעביר את מניותיו שלו לחשוב מאוד של אילון, לא לאסוף אליו מניות של שותפים אחרים.
9. גם אביזרת ניסה לייחס את החזקותיה של חשוב מאוד במניות מדיה לאילון. עדותו הייתה רפה ולא עקבית. תחילה אמר שידע כי חשוב מאוד היא חברה של מסיקה; אך כך סייג ואמר שאינו יודע "למי היא שייכת ממש" [עמ' 978 ש' 11-5]. הוא גם לא שאל שאלות [עמ' 982 ש' 4, 7-6 ,10]. כאשר ניסה לקשור את חשוב מאוד לאילון, בשנת 2002 ובזמן בו העביר את מניותיו במדיה אל עמסת וחשוב מאוד בהוראת מסיקה, נסמכה עדותו על הנחה והיעדר זיכרון, לא על ידיעה של ממש [עמ' 978 ש' 24-13]. אביזרת הודה כי כשהחזיר את מניותיו במדיה, פעל תחת ההנחה כי הוא מעביר למסיקה את כל שהחזיק עבורו בנאמנות [עמ' 981 ש' 14-11]. מאחר שאישר כי היה נאמן של מסיקה, אין בכך לקשור את אילון לחשוב מאוד. בהמשך הודה אביזרת שהעביר את מניותיו למסיקה לפי הוראתו, לא שאל שאלות ולא התעניין כיצד ועל-שם מי הן נרשמו לאחר מכן [עמ' 987 ש' 15-14, 23-19].
10. מעתה אמור: אילון היה קשור למדיה בעת הקמתה ובזמן שנחתם הסכם המייסדים אצל עו"ד שפיר (21.10.2001), באמצעות דובנו ואילון אל דדוש. זיקה כזו של אילון למדיה בתקופה שהחל מחודש נובמבר 2001 ואילך – בה החזיק מסיקה במניות מדיה באמצעות החברות עמסת וחשוב מאוד, לא הוכחה. הדברים אמורים בזיקה של החזקה במניותיה של מדיה באמצעות אחר. עתה אדרש לשאלה אם הוכחה זיקה אחרת של אילון למדיה באמצעות מעורבות שלו בפעילותה.
ו. הפעילות במדיה
1. אילון גרס שלא היה שותף במדיה של מסיקה בשום צורה ואופן, לרבות בפעילות בבנקים או בשיקים [עמ' 395 ש' 15-12; עמ' 530 ש' 4-3; עמ' 646 ש' 6-1, 14-13]. לעומתו טען מסיקה כי אילון היה שותף שווה לו במדיה ופעיל בה כמוהו. אילון הוא שהציע לו להיכנס לשותפות במדיה לאחר שמדיה של גיסו, ברקוביץ, נקלעה לקשיים; השותפות הוצגה למסיקה כהזדמנות לרווח [עמ' 847 ש' ש' 26-22]. השותפים במדיה היו ברקוביץ, אילון ומסיקה; מאחר שהזיכיון אותו היה עליהם לקבל ממדיה של ברקוביץ הוערך ב-600,000 ₪, נדרש כל