--- סוף עמוד 75 ---
אחד לשלם את חלקו בסך 200,000 ₪. ברקוביץ לא נדרש לשלם לעצמו; אילון ומסיקה שילמו לו כל אחד 200,000 ₪ [עמ' 848 ש' 17-6].
2. ברקוביץ, שהיה צד ישיר להסכם המייסדים והקמת מדיה, זומן להעיד מטעם התובעות שכנגד. הוא מסר עדות סגורה, קפוצה ונמנעת – על גבול הזועמת, שלא עוררה אמון ונחוותה כלא כנה. כך למשל ידע להצהיר שאיננו זוכר דבר על מה שיישאל, אם ישאל, עוד לפני שנשאל [עמ' 1702 ש' 9-5]. מצד אחד, ברקוביץ הודה בהיכרות מלפני שבע-עשרה שנה עם מסיקה וטען כי לאחר חצי שנה איתו 'היה לו מספיק', באופן שהעיד על זיקה עסקית שהייתה ביניהם; מצד שני, טען שאינו מכיר אף חברה של מסיקה [השוו עמ' 1704 ש' 14-11 לעמ' 1706 ש' 26 עד עמ' 1707 ש' 3]. עוד טען שלא היה לו שום קשר עסקי עם אילון גיסו [עמ' 1699 ש' 6-2].
3. לברקוביץ הוצג הסכם המייסדים של מדיה; הוא טען שאיננו יודע מיהו עו"ד שפיר ואינו זוכר את ההסכם אך לא הכחיש שחתם עליו, לא בלי שעורר שאלה אם זו אכן חתימתו או רק חתימה דומה לה [עמ' 1719 ש' 26-25; עמ' 1720 ש' 26-24; עמ' 1721 ש' 8-7, 14, 16; עמ' 1722 ש' 3-2]. עוד אישר שלצרכי יסוד השותפות והקמת מדיה נחתם הסכם [עמ' 1722 ש' 10-6]. אחר-כך שינה את טעמו וטען בשפה רפה שלא ראה את הסכם המייסדים עד שלא שהוצג לו במהלך עדותו [עמ' 1761 ש' 6-5]. עוד טען שאינו זוכר את מעמד החתימה עליו, גם לא את המשא והמתן שקדם לו [ח"נ עמ' 1775 ש' 12-6; עמ' 1776 ש' 4-1, 18-17; עמ' 1779 ש' 11-3]. אני מבכרת ללא עוררין את עדותו של עו"ד שפיר, לפיה ברקוביץ חתם בפניו על הסכם המייסדים ועל מסמכים נוספים שהיו כרוכים בייסודה של מדיה.
4. ברקוביץ ניסה לגמד את זיקתו למדיה וניסה לתארה ככזו שהתמצתה ביצירת קשר בין מסיקה ואביזרת לאנשים שהכיר בעולם הבידור [עמ' 1716 ש' 4-1]; יחד עם זאת, הוא אישר שחתם על ערבות לחשבון מדיה בבנק [ת/17] ונאלץ להודות שעשה כן כי היה שותף בה [עמ' 1716 ש' 18; עמ' 1717 ש' 6-5]. עדותו על כך לא ניתנה באופן ספונטני ונשאה אופי מתחמק. לטענת ברקוביץ, יחד עמו היה שותף במדיה רק אביזרת ששימש כנציגו של מסיקה [עמ' 1717 ש' 14-8]. אחר-כך שינה טעמו וגרס שגם מסיקה היה שותף בחברה [עמ' 1717 ש' 25-24].
5. משאישר ברקוביץ כי נמנה על השותפים שחברו להקמתה של מדיה וחתם על הסכם המייסדים, ניתן היה לצפות שכאדם סביר ידע מי האחרים שהיו צד להסכם. הוא דווקא טען שאיננו יודע מיהי החברה אילון אל דדוש שחתמה עמו על הסכם המייסדים [עמ' 1722 ש' 19-17; עמ' 1734 ש' 5-2]. עוד טען כי שמע את השם דובנו אך אינו מכיר אותו ולא נפגש עמו מעולם [עמ' 1722 ש' 24-23; עמ' 1723 ש' 4]. אני דוחה עדות זו כלא אמת. ברקוביץ נדרש לרתום את המוניטין שצבר במדיה שלו ואת הקשרים שרכש בעולם הבידור לטובת מדיה; הוא אישר זאת [עמ' 1725 ש' 25-24; עמ' 1754 ש' 13-10]; ברקוביץ לא היה נקשר בהסכם ליסוד החברה החדשה בלי שידע היטב מיהו כל אחד מהשותפים שחתמו יחד עמו על הסכם המייסדים ובלי שהבין במדויק את מי מייצג החותם. יש בכך כדי להעמיד באור הנכון את