14. את עדותו זו של אביזרת יש לקבל; היא תואמת את אשר נקבע לעיל. יחד עם זאת, הוא ביקש לייחס לאילון מעורבות פעילה בהתנהלותה השוטפת של מדיה, באופן שלא עורר אמון.
--- סוף עמוד 78 ---
אביזרת טען שבחשבון מדיה בבנק היו זכויות חתימה למסיקה ואילון, שניהם ביחד או אחד מהם [עמ' 973 ש' 17; עמ' 974 ש' 8-7]. הסכם המייסדים עליו חתם אביזרת לא העניק לאילון זכות כזו. אביזרת הודה שעל שיקים של מדיה חתם מסיקה [עמ' 974 ש' 18-16]. בהמשך ניסה לייחס זאת גם לאילון; לא הוצג ולו שיק אחד של מדיה שנחתם על-ידי אילון, באופן ששולל את הדברים. מאחר שאילון לא יכול היה לחייב את מדיה בחתימתו, ברי שאין בנמצא שיקים כאלה.
15. אביזרת מסר שברקוביץ סיפק למדיה ליווי מקצועי ואילו הוא הופקד על מלאכת הניהול בפועל; מסיקה ואילון טיפלו בחשבון הבנק של החברה וקבעו את המסגרת התקציבית לפעילות, תוך שאביזרת פועל לפי הנחיותיהם [עמ' 975 ש' 16-6, 26-24; עמ' 1031 ש' 22-19]. לדבריו, העביר שיקים לספקים ומסר תיעוד של מדיה לרואה-החשבון שלה, יורם רחמים (להלן רו"ח רחמים); בהתנהלות אל-מול רו"ח רחמים טיפלו מסיקה ואילון [עמ' 982 ש' 13 עד עמ' 983 ש' 23]. גם בנקודה זו לא ניתן לקבל את עדותו של אביזרת. רו"ח רחמים העיד שבתקופה בה טיפל במדיה נפגש בחדרה אחת לתקופה עם מסיקה; את אביזרת זכר כמי שניהל את העסק והעביר לו תיעוד אחת לחודש [עמ' 1788 ש' 13-9, 24-17; עמ' 1789 ש' 15-4; ח"נ עמ' 1818 ש' 11, 18-15]. רו"ח רחמים אישר כי יש לו היכרות עם אילון כבעל מגרש מכוניות; מעסיקו של רו"ח רחמים בעפולה רוכש מדי פעם מכוניות מאילון [עמ' 1786 ש' 12-2]. רו"ח רחמים מסר שלא היה לו כל קשר עם אילון לצרכי מתן השירות חשבונאי למדיה [ח"נ עמ' 1818 ש' 23-20]. אני מעדיפה את עדותו של רו"ח רחמים – צד חסר נגיעה להליכים כאן, על-פני עדות אביזרת שהיה תלוי במסיקה לפרנסתו גם בעת מתן עדותו.
16. עוד העיד אביזרת כי כאשר פעילותה של מדיה התרחבה, באה ציונה רעייתו לעבוד בחברה, לצד עובדים נוספים שהועסקו בה [עמ' 976 ש' 20 עד עמ' 977 ש' 3]. אביזרת טען שעבד במדיה אצל מסיקה ואילון, אך כל שכרו שולם באמצעות מסיקה חסון, עבור עבודתו במדיה ועבודות נוספות שביצע אז בעסקיו של מסיקה [עמ' 993 ש' 12-11; עמ' 1011 ש' 26-15; עמ' 1037 ש' 5-3]. התובעות שכנגד לא זימנו להעיד את ציונה, רעייתו של אביזרת, אף לא עובדים אחרים אשר הועסקו במדיה, כדי להראות שאילון היה מעורב בפעילותה. זהו חסר שלא ניתן לו הסבר והוא עומד להן לרועץ [ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 659-658 (1991)]. מסיקה לא טען ולא הראה כי ערך עם אילון איזה שהוא חשבון בזמן אמת בגין תשלום שכרו של אביזרת במדיה; אילו היה אילון שותף פעיל במדיה במהלך חייה – לא רק שותף סמוי בעת הקמתה ועד העברת מניותיה של אילון אל דדוש למסיקה זמן קצר לאחר יסודה, אזי היה מסיקה צריך לערוך עם אילון חשבון שוטף בגין שכרו של אביזרת או לכל הפחות ליתן הסבר לכך שחשבון כזה לא נעשה. מסיקה לא טען על כך דבר וחצי דבר.