25. מסיקה ביקש לחייב את אילון בסך של 560,000 ₪, לגביו נטען כי שולם בידי עמסת במרץ 2005 כדי לכסות את חוב מדיה בבנק הפועלים [עמ' 1340 ש' 17-15]. פעילותה של מדיה תמה, כך לפי טענת מסיקה, בספטמבר 2002. כדי שהתביעה ברכיב זה תתקבל היה עליו להוכיח ברחל-בתך-הקטנה כי החוב הנטען בבנק בסך 560,000 ₪ נוצר אך ורק בשל פעילות מדיה עד ספטמבר 2002 ולא נבע מדבר-מה שאינו קשור אליה. בהקשר זה נודעת חשיבות לכך שמסיקה היה בעל זכות חתימה בחשבון מדיה. לא הוגש תיעוד של מדיה שיראה כי הסך 560,000 ₪ נבע כולו מפעילותה עד תום 2002; בהצגת תיעוד של עמסת אין לחפות על החסר [עמ' 1341 ש' 7-4; עמ' 1343 ש' 6-2]. ודאי שאין די בהצהרתו של מסיקה כי אם היה מוגש תיעוד של מדיה אחרי מועד סגירתה, היה עולה ממנו שאין פעילות, "ואם יש פעילות, זה בעיה שלי, אני יודע לכסות אותה" [עמ' 1343 ש' 9-8].
26. שוב ושוב ניכר כי הנהלת החשבונות בחברותיו של מסיקה לא עשויה לשמש ראיה לדבר; מרחף מעליה ענן הודאתו כי עשה בה וברישום בכרטסות ככל העולה על רוחו, ללא מחויבות למציאות ובהתאם לאינטרס עצמי אד-הוק. כך, למשל, התחוור שבין הדיון בו החלה חקירתו הנגדית של מסיקה לבין הדיון הבא שבו העיד התגלה כרטיס חדש שלא נזכר קודם ויצר סינתזה בין כרטיס הסופר לבין תשלומי מדיה [עמ' 1189]. עדות מסיקה חשפה את יחסו המזלזל להליך: הוא הודה שישב ולמד את התיק אחרי הדיון הקודם שבו החל להעיד; בבוקר הדיון הבא בו נשמעה עדותו אץ-רץ לארכיון כדי לאתר 'כרטיסים חסרים' [עמ' 1190 ש' 22-17]. אם הייתה התנהלותו של מסיקה רצינית, היה צריך לצרף תיעוד זה לתצהירו או למצער להגיש בקשה ערוכה ומנומקת שתתיר את הצגתו. משלא עשה כן, איחר את המועד להציגו או לטעון דבר-מה בהסתמך עליו, כמו גם על 'כרטיסי הפתעה' אחרים מסוגו.
--- סוף עמוד 91 ---
27. מעדות מסיקה עלה כי הכרטיס שביקש להציג לראשונה בעיצומה של החקירה הנגדית, בו יובאו תשלומי מדיה לכרטיס הסופר, נטול משקל ומשמעות. הוא התבקש להסביר כיצד פעילות של מדיה לא מופיעה בכרטסת עמסת שצורפה לחוו"ד בנבנישתי, וטען שמן הנמנע לראות בכרטסת עמסת – חברת אחת, פעילות של מדיה – חברה אחרת, שכן לא ניתן לחבר בכרטסת אחת פעילות של ישויות משפטיות שונות [עמ' 1197 ש' 16-8 ועמ' 1198 ש' 23-18]. דא עקא, חיבור כזה בדיוק נעשה לגרסת מסיקה באותו כרטיס שאיחד בין רכישת הסופר על-ידי חב' עטרה לבין תשלומי מדיה, חברה אחרת וישות משפטית שונה. את תוצאת התחשיב בכרטיס ביקש לזקוף לאילון, אישיות משפטית פרטית, נפרדת ושונה [עמ' 1243 ש' 22 עד עמ' 1244 ש' 7; עמ' 1245 ש' 20-3].