28. מסיקה טען שפעילות מדיה עברה למדיה השניה לבקשת אילון. ההסכמה על כך גובשה על-פה. נערך מסמך בכתב שדווח לרשם החברות, בו הובעה הסכמה של מסיקה כי החברה של אילון תשתמש בשם שנושא את הביטוי 'מדיה' [עמ' 386 ש' 18-15; עמ' 388 ש' 15-11; עמ' 1258 ש' 16 עד עמ' 1259 ש' 15; עמ' 1259 ש' 26-21]. כשנשאל אם הייתה רשימה של הזכויות שהועברו בין החברות, הפנה לרו"ח רחמים תוך הצהרה שבידו להציגה והפירוט על כך מצוי במאזן שנת 2002 שיוצג גם הוא באמצעותו [עמ' 1260 ש' 4-3, 23-13]. דבר מכל אלה לא הוצג.
29. כבר נאמר לעיל: משנערך מסמך בכתב לצרכי שימושה של מדיה השניה בביטוי משמה של מדיה הקודמת, לא הייתה מניעה לתעד בכתב הסכמה לעריכת התחשבנות שנוגעת לסיום פעילותה של מדיה האחת והעברת פעילות שלה למדיה האחרת, אם הייתה כוונה לערוך התחשבנות כזו. הדברים יפים מקל וחומר נוכח טענתו של מסיקה כי דובר בהתחייבות אישית של אילון. היעדרו של מסמך כזה אומר דרשני ואינו מאפשר לקבל את טענות התביעה שכנגד. מסיקה מסר עדות משתנה, לא עקבית, כשנדרש לשאלה אם לשם העברת הפעילות נערך מסמך בכתב; מסמך כזה לא הוצג והוא הודה שלא עלה בידו לאתרו [עמ' 1259 ש' 26-24; עמ' 1272 ש' 20 עד עמ' 1273 ש' 12]. אם קודם לכן העיד מסיקה שסביר שהכול נעשה על-פה נוכח יחסי החברות בינו לבין אילון, עתה גרס כי סביר דווקא להניח שנערך מסמך בכתב לצרכי העברת פעילות ששוויה, כך לטענתו, יותר ממיליון ₪; הוא טען שנעשה מאמץ לאתר מסמכים, שלא צלח [עמ' 1274 ש' 20 עד עמ' 1275 ש' 7 ועמ' 1275 ש' 18 עד עמ' 1276 ש' 1]. בהמשך חזר בו מסיקה מגרסת קיומו של מסמך בכתב וטען שההעברה נעשתה על-פה [עמ' 1284 ש' 8, 15-13]. במהלך שמיעת עדותו על כך, לא ניתן היה שלא להיזכר בעדותו של אילון בשאלה אם ההסכם שנסב על מכר הזכויות לו בנכס בחדרה נערך רק על-פה או שמא גם בכתב. עדות מסיקה, כעדות אילון קודם לכן, נחוותה כלא אמינה ונטולת כל ערך ראייתי.
30. היעדר בקיאותו של מסיקה בתביעת מדיה ועמסת באה לידי ביטוי גם בכך שלא הבחין בין טענה להשבת הוצאה לבין טענה לאובדן רווח ולא הצליח להסביר באורח עקבי מה משני אלה נכלל בתביעה שכנגד; השבת הוצאה שהוצאה על-ידי מדיה היא תביעה שונה ונפרדת מתביעה לחלק ברווחי מדיה השניה שהופקו מפעילות שהועברה אליה. בעדותו לא ידע מסיקה לומר מה מאלה נתבע [עמ' 1303 ש' 16-10; עמ' 1328 ש' 13-10]. דילוגו בין האחד לאחר צידד