לב הקושי בעיניי הוא בכך שלא נחתם חוזה נאמנות מפורט ומפורש, בו הוצהר כי בראל יהיה מופקד בנאמנות על הכספים. ברם חסר זה כשלעצמו איננו מבטל את האפשרות שלפנינו הסדר של נאמנות. חוק הנאמנות איננו קובע רשימה סגורה של נאמנויות. ההגדרה בסעיף 1 לחוק, כפי שפורשה בפסיקה, מותירה את הפתח להכיר במגוון רחב של סוגי נאמנויות - הכול בהתאם לנסיבות המקרה הקונקרטי. על מנת לחדד עוד יותר את הדיון, בהתאם להגדרת הנאמנות בסעיף 1 לחוק, ניתן לומר כי זיקתו של בראל לכספים נראית ברורה על פניה: כאמור, הוא היה מורשה החתימה היחיד בחשבון, ומכאן שהחזיק בכוח המשפטי להוציא את הכספים. שאלה קשה יותר היא האם חלה על בראל חובה לפעול בכספים לטובת הנהנים (היינו המלווים) או לשם מטרה אחרת. המערערים סבורים שלא; ברם אין בידי לקבל עמדה זו.
בראל היה מורשה חתימה יחיד בחשבון בו הופקדו כספי ההלוואה. ניתנה לו היכולת וההזדמנות לנהל את תנועות הכספים בחשבון, בבחינת "האיש עם היד על השאלטר". באשר לתכלית הכספים, כפי שצוין לעיל, בתחילה מדובר היה על מימון פרויקט המגורים בירוחם. בסביבות חודש ינואר 2006 התברר שפרויקט ירוחם לא יצא אל הפועל. במקום זאת פעלו החברות הלוות – פורום, ארץ הקודש ובניין שלם - בניסיון לגבש פרויקטים חלופיים עבור המגזר החרדי, בין היתר ביישוב חריש ובלוד. בית המשפט המחוזי מצא כי המעבר מפרויקט ירוחם לתוכניות החלופיות הללו נעשה
--- סוף עמוד 11 ---
בידיעת המלווים ובהסכמתם, אך הודגש כי המלווים לא נתנו הסכמתם לשימוש בכספי ההלוואה לצרכים אחרים לבד מפרויקטים הקשורים לבנייה לציבור החרדי בישראל.
מהעדויות שנשמעו בבית המשפט המחוזי, ושנמצאו מהימנות, עולה כי בראל לא "התגלגל" במקרה לעמדת המפתח הקריטית: המלווים – תושבי אנגליה – נתנו בבראל אמון, וסמכו עליו שיתפקד כשומר הסף של הכספים. יתירה מכך: בראל תרם במידה רבה להעצמת האמון שניתן בו, כאשר נטע במכוון את הרושם שהוא עורך הדין שמְלווה את הפרויקט בירוחם, ובמקביל הצניע את עובדת היותו בעל מניות ומנהל בפורום – אחת משלוש החברות הלוות. יוזכרו בהקשר זה דבריו של מנדל קרדיטור (משיב 7), אחד משבעת המלווים, אשר העיד:
"כשראיתי את בראל ראיתי עו"ד, אצלנו בלונדון אם תרצה להיות סמוך על כסף, אז לשים בבנק או אצל עו"ד. הלכתי אליו, התרשמתי ממשרדיו, סמכתי עליו, חשבתי שהוא מייצג את הפורום... מדובר בעו"ד גדול ומפורסם, סמכתי עליו... כשמכניסים אותנו לדיל היה שם הפורום ועו"ד אחד, הוא הטריח עצמו לבוא מב"ש לירושלים, הוא היה עוה"ד בראל, היחיד בפרויקט, ידעתי שהוא נאמן על כל הכסף ולכן ישנתי בלילה" (עמ' 35-40 לפרוטוקול).