ברוח דומה העיד מיכאל ליצר (משיב 6), אף הוא אחד משבעת המלווים: "לא העברתי את הכסף עד ש[מנדל קרדיטור – משיב 7] אמר שיש עו"ד ואיש מסודר שיפקח על הכול" (עמ' 50). כך גם משה קאופמן (משיב 2), אשר ציין בחקירתו: "בראל הבטיח לי שהוא ישמור על הכסף בחשבון נאמנות של עו"ד" (עמ' 67).
גורמים אחרים שהיו מעורבים בפרויקט התרשמו מבראל בדרך דומה. למשל, דידי הרפז, שהחליף בשלב מסוים את בראל כדירקטור ובעל המניות בפורום, הצהיר כי במועד היכרותו עם בראל הציג הלה את עצמו כעורך הדין של פורום, והוסיף: "לא ידעתי באותה עת שהוא שותף ובעל מניות" (סעיף 5 לת/9). בחקירתו הנגדית הוסיף הרפז כי כשפגש את בראל לראשונה הוא "אמר שהוא נציג היזמים" (עמ' 107). עו"ד עדיאל גלס, שייצג את בניין שלם וארץ הקודש, העיד:
"עו"ד בראל הוצג לי ולארץ הקודש כעו"ד של הפרויקט, הפניתי למכתבים שלי, ציינתי והתייחסתי לפורום כ'מרשתך'. עו"ד בראל לא תיקן ואמר שזה לא לקוח שלו, והוא רק שותף בחברה. עו"ד פנה אלי על גבי נייר פירמה של משרדו ולא של החברה, כאשר הודגש בסעיף 1 להסכם 'חשבון מיוחד שנפתח... שבו מציין עו"ד בראל כמורשה חתימה יחד'. מכאן שאני מבין
--- סוף עמוד 12 ---
שעו"ד בראל נאמן לכספים, אחרת לא הייתה משמעות לציון עובדה זו בסעיף 1 להסכם" (עמ' 25-26 לפרוטוקול).
מובנת, אפוא, מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה בראל ציין את עובדת היותו עורך דין "באופן מובלט ומובחן", אך לא הדגיש באותה מידה את היותו בעל מניות ודירקטור בפורום. יש היגיון בהתרשמותו של בית המשפט המחוזי לפיה הצגת הדברים באופן המתואר נועדה לשדרג את מידת האמון שנתנו המלווים ויתר המעורבים בבראל. התנהלות זו מצטרפת לרכיבים האחרים שהוזכרו - בעיקר עובדת היותו של בראל מורשה חתימה יחיד בחשבון הבנק ועדויותיהם של המלווים (שנמצאו מהימנות בבית המשפט המחוזי) באשר לאופן בו הם ראו את מעמדו של בראל בעסקה.
מכלול הנסיבות מביא אפוא למסקנה כי בראל שימש כנאמן על כספי ההלוואה. תפקידו היה להשגיח על משיכת הכספים מהחשבון - תחילה לטובת פרויקט ירוחם, ובהמשך לטובת פרויקטים אחרים של בנייה למגזר החרדי. בפועל, על אף היותו נאמן, הוציא בראל סכומי כסף לטובת מטרות שלא לשמן נמסרו בידיו הכספים. על פי קביעת בית המשפט המחוזי הכספים הוצאו, בין היתר, לצרכים הבאים: הלוואה לאברמוב בסך 350,000$; הלוואה נוספת לאברמוב על סך 400,000$; ותשלומים פרטיים כגון רכישת שרשרת זהב, רכישת נופש בבתי מלון והעברת תשלומים למטפלת של אמו של אברמוב. על בסיס זה קבע בית המשפט המחוזי כי בראל היה שרוי ב"הלך הרוח... המתיר לו לעשות בכספי פורום, או ליתר דיוק בכספי המלווים המופקדים בידיו הנאמנות, כעולה על רוחו". בכך הפר בראל את חובותיו כנאמן לשמור על נכסי הנאמנות, ולנהוג באמונה ובשקידה במילוי תפקידו. עקב הפרת חובותיו כנאמן – קמה לבראל אחריות לנזק שנגרם לנכסי הנאמנות, דהיינו אחריות לאובדן כספי הלוואה (סעיפים 10 ו-12 לחוק הנאמנות). לשיעור המדויק של החיוב אתייחס עתה.