Implied Trust" נוצר במשפט האנגלי כדי לענות על מקרים שבהם עולה מהתנהגות הצדדים ומפעולותיהם כי הייתה כוונה ליצור נאמנות, אך מסיבה זו או אחרת כוונה זו לא הובעה במפורש... כך למשל, כאשר נכס מועבר לגורם כלשהו לצורך מטרה שלא יצאה אל הפועל, או כאשר הנכס מועבר לנאמן ללא ציון מטרת ההעברה, או כאשר א' רוכש נכס בעבור ב' אך רושם אותו, כפתרון זמני או קבוע, על שמו. בכל המקרים האלה, אף שכוונת הצדדים לא הובעה במפורש, משתמע ממערכת היחסים שביניהם ומהתנהגותם, כי למרות זאת שהנכס רשום על שם אדם אחד, 'הזכויות שביושר' בו שייכות לאדם אחר". [עניין וואלס, סעיף 9; ראו גם: ע"א 4351/01 עו"ד איתן ארז מפרקן של חברת ח.א. מזון בע"מ ו-5 אח' נ' מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ פ"ד ס(1) 467, 475 (20.6.05)].
ובאשר לנאמנות קונסטרוקטיבית, נאמר:
"נאמנות קונסטרוקטיבית - היינו, נאמנות המוטלת על-ידי בית המשפט, והמשמשת כלי בידיו להגיע לתוצאות צודקות." (עניין וואלס, סעיף 8).
ועוד בענין זה:
--- סוף עמוד 15 ---
"הנאמנות הקונסטרוקטיבית מהווה טכניקה משפטית המאפשרת לשאוב הלכות מדיני הנאמנות אל עבר מצבים שההלכה רואה בהם מצבים דמויי-נאמנות, ואופיה הוא אופי קנייני." [ע"א 5964/03 עיזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקווה, סעיף 27 לפסק הדין של המשנה לנשיא מ' חשין (16/2/06)].
19. בהקשר זה התובעת טענה, בסעיף 58 לסיכום טיעוניה, שהיא הסכימה "להסתלק" ממניות רקפת לטובת הרב גוטניק. אלא שכמבואר, התובעת לא הציגה כל ראיה לכוונתה ולפועלה כאמור ואלה לא נלמדים מהתנהגות הצדדים.
התובעת השליכה יהבה על העובדה שאנשיה המשיכו לערוב להחזר ההלוואה נושא המשכנתא, זאת גם לאחר רכישת רקפת על ידי ממש. ואולם אין בכך משום עדות או אף אינדיקציה לקיומו של הסכם נאמנות משתמע בין הצדדים, או נסיבות המצדיקות יצירתה של נאמנות קונסטרוקטיבית; ואסביר.
ראשית, התובעת הצהירה בעבר כי הסכם ההלוואה לא היה ניתן לשינוי; ועל כן זה נותר כמות שהוא לאחר שממש רכשה את מניות רקפת, ואף קיבלה על עצמה לפרוע את ההלוואה – כפי שאמנם עשתה. כך, בדיווח מיום 22/4/04 שמסר רואה החשבון של התובעת לרשם העמותות, נאמר במפורש כי "לא ניתן היה לשנות את הסכם ההלוואה עם הבנק" (נספח יא לתצהיר גפני). הרב וילישנסקי עומת בעדותו עם הצהרה זו, ולא מצאתי ממש בהסבריו (עמ' 12 לפרוטוקול, ש' 9-1). בהיעדר כל ראיה ממשית לקיומו של הסכם נאמנות בין התובעת לגוטניק או חברת ממש, תהא כותרתה של נאמנות זו אשר תהא, לא ניתן להיבנות מהמשך ערבות חברי ועד התובעת להחזר ההלוואה כפי שמבקשת לעשות התובעת; זאת שעה שגם רקפת ערבה להחזר ההלוואה והנכס שלה הוא ששועבד כביטחון לה – ובמיוחד לנוכח העובדה שאין חולק כי ממש היא שנשאה בפרעונה. וכפי שכבר צוין, העובדה שבמהלך השנים הרבות נשאה התובעת באופן חד פעמי ונקודתי בשלושה תשלומי משכנתא שבפיגור, היא זניחה (בהשוואה לגובה ההלוואה, לא כל שכן ביחס לערך הנכס), ואינה מעלה או מורידה לצורך הדיון.