36. לזכות העיכבון שני פנים: הראשון, הפן "הפוססורי", קרי הזכות להחזיק בנכס עד שיקויים החיוב; השני, הפן "הבטוחתי", לפיו בעל עיכבון הוא נושה מובטח בפירוק ובפשיטת רגל (סעיפים 1 ו-20(ב) לפקודת פשיטת הרגל; סעיף 253 לחוק חדל"פ; וראו גם: עניין אלוניאל, פסקה 8; עניין רשות שדות התעופה, 192; עניין המשביר, פסקה י'). גם כאן אפוא, ממלאת הערת האזהרה, לכל הפחות, תפקיד אחד מבין שני תפקידי העיכבון – הפן הבטוחתי המעניק לבעל הזכות כאמור עדיפות על פני נושיו של החייב, במובן זה שבידי בעל הערת האזהרה הכוח לעכב את מכירת המקרקעין עד אשר יסולק החוב כלפיו. או בלשון אחרת, מדובר ב"נורמה מהותית, המשריינת את זכותו של בעל ההערה מפני פגיעה על ידי אחרים, שגם להם זכויות כנגד המוכר-בעל-המקרקעין" (רייכמן, עמ' 320; וראו: עניין י.ש. אבן ישראל בע"מ, פסקה 38).
37. גם דמיון זה בין הערת האזהרה השלילית לבין זכות העיכבון מצביע אפוא על העדיפות הנשייתית שיש להעניק למי שנרשמה לטובתו הערת אזהרה שלילית.
38. סיכומם של דברים, הערת האזהרה המתייחסת להתחייבות החייב להימנע מביצוע עסקה במקרקעין, מעניקה למשיב מעמד של נושה מובטח שבכוחו למנוע ביצוע כל עסקה במקרקעין, עד אשר ייפרע חובו של החייב כלפיו.
חיוב הריבית
39. כאמור, בהחלטתו המשלימה קבע בית המשפט המחוזי כי המערער ויתר על כל טענותיו למעט טענתו הקניינית, קרי האם בידי המשיב נשייה מובטחת או רגילה. משכך, בית המשפט פסק כי משעה שנקבע כי החוב הוא חוב מובטח, סכום הריבית מתווסף לו ואין מקום לדון בשיעורו.
40. בסוגיה זו הדין עם המערער. הריבית ההסכמית נקבעה בהסכם ההלוואה הפרטני שנחתם בין הצדדים ביום 5.7.2016 ובו נקבע כי: "עבור כל העברה כאמור ישלם הלווה למלווה את סכום קרן העברה בתוספת עמלה של 4.5% וזאת תוך 120 יום מיום ההעברה לספק המשנה. בגין איחור בתשלום תשולם ריבית נוספת של 1.3% בחודש". לא בא זכרה של ריבית זו בהסכם המסגרת שהוא זה אשר הופקד בלשכת רישום המקרקעין ומכוחו נרשמה הערת אזהרה לטובת המשיב. מאחר שהנשייה המובטחת נוצרה מכוח הסכם המסגרת, אכן מתעוררת השאלה האם יש להכיר בריבית, שמקורה בהסכם ההלוואה הפרטני, כחלק מהחוב המובטח. לשאלה זו משמעות רבה, שכן קיים הבדל משמעותי בגובה שיעור הריבית. בעוד שככלל ריבית מוסכמת בהסכם המובטח בשעבוד אינה כפופה למשטר הריבית הקבוע בפקודה (ע"א 2703/07 פישר נ' רו"ח צבי יוכמן (17.4.2011); ע"א 4303/15 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רמי קוגן, נאמן ועו"ד אלונה בומגרטן נאנמנה (16.11.2017)), ריבית אחרת כפופה לריבית מצומצמת יותר הקבועה בפקודה; וגם אז קיים הבדל בין ריבית הקבועה בהסכם ובין ריבית בלתי מוסכמת (וראו: סעיפים 75 ו-184 לפקודה; ע"א 2499/19 רשות המסים אגף המכס ומע"מ נ' עו"ד פיני יניב (19.1.2020)). שאלה זו טעונה אפוא בירור.