הוכחשה אף הטענה למצגי-שווא, תוך שנאמר כי בעלי המניות של המשיבה ומנהליה הציגו בפני הדיירים את נסיונם כהווייתו, ללא כל מצג כוזב. אשר לתנאים המתלים שבהסכם, לגרסת המשיבים, התנאי שעניינו חתימת רוב של דיירים על פי דין – התקיים, התנאי לקבלת היתר בנייה סוכל על ידי המבקשים עצמם וטרם הגיע המועד להתקיימות התנאי שעניינו קבלת מכתבי החרגה מבנקים בעלי זכות משכנתה בבניין.
כן נטען, כי אין ממש בטענות בדבר הפרת ההסכם. לעניין בניית חדרי ממ"ד, הפנו המשיבים הן לחוות-דעת אדריכלית לפיה הדבר אינו ישים מבחינה תכנונית, והן להסכם בו מצוין במפורש שהדבר ייעשה "ככל שיתאפשר". אשר לסוגיית ערבותו של גזיאל, הודגש, כי לא הובטח למבקשים שהוא יוותר בעל תפקיד במשיבה לעד, ובעקבות עזיבתו את תפקידו המשיבה הייתה רשאית להחליפו בערב אחר. לשיטת המשיבים, זהות הערב היא בגדר "החלטה פנימית" של המשיבה, ומכל מקום צוין כי טרם הגיע מועד העמדת הערבות, כך שטענות המבקשים בעניין זה מקדימות את זמנן. לעניין דיווח על ההסכם לרשויות המס צוין כי טרם קמה חובת דיווח, וממילא אין מדובר בהפרה יסודית. אשר לחוות דעת קונסטרקטור – הובהר כי הפרויקט עדיין לא הגיע לשלב בו הדבר נדרש.
המשיבים הוסיפו על כך וטענו כי המבקשים מעולם לא הודיעו למשיבה על ביטול ההסכם. יתרה מכך, התובענה הוגשה למעלה מארבע שנים לאחר שלשיטתם של המבקשים התגבשה בידם עילת הביטול, תקופה שהיא מעבר ל"זמן הסביר" הקבוע בדין למתן הודעת ביטול. המשיבים סבורים כי דין בנסיבות אלו כדי לדחות את התובענה בשים לב לכך שלא ניתנה אורכה לקיום ההסכם ולתיקון ההפרות הנטענות.
אשר לסוגיית רישום הערות האזהרה, נטען כי הרישום נעשה כדין, בהתאם להסכם, ונועד להבטיח את זכויות המשיבה ולמנוע את הפרת ההסכם בידי הדיירים. בשים לב לעובדה שהבניין אינו רשום כבית משותף, צוין כי אין כל אפשרות אחרת להתריע בפני צד שלישי תם-לב שלא להתקשר עם המבקשים בעסקה נוגדת, אלא על ידי רישום ההערות כפי שנרשמו. כן נאמר, כי אין יסוד בדין לטענת המבקשים, לפיה הערת אזהרה אינה אמורה להוות בטוחה לצורך הבטחת זכויות כספיות.
דיון והכרעה
12. מטעם המבקשים העיד יאיר פרוימוביץ'. מטעם המשיבים העידו המשיב וכן ה"ה עוז דישראלי, רונן נח, לירון אביעזרי ועו"ד גלבוע.
13. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים והתרשמתי מראיותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התובענה להתקבל. בתמצית אציין בשלב זה כי מצאתי שהמשיבה הפרה את ההסכם ולא תיקנה את ההפרות על אף ההזדמנות שניתנה לה לעשות כן. המבקשים אכן לא מסרו הודעת ביטול הסכם רשמית במשך כשלוש שנים עד להגשת התובענה. עם זאת, התרשמתי כי ההסכם בוטל מכוח התנהגות, מחמת נתק מוחלט משך שנים שחל בין הצדדים, מבלי שמי מהם פעל באופן כלשהו כדי להחיותו בחלוף שנת 2015. שוכנעתי כי לא יהיה זה נכון להורות על אכיפתו של ההסכם, למעשה, בשלב זה, בהינתן מכלול נסיבות העניין, הפרות שלא תוקנו, קשיי ערבות נחזים, חוסר אמון מוחלט השורר בין הצדדים והזמן הרב שחלף מאז נכרת.