12. חילוקי הדעות שבין האחים בדגש על ר', נ' ו-ח', שמונו לפי ייפוי הכוח, פורטו בפסק הדין. כך למשל, ראו האמור בסע' 125 וכן ההתייחסות בסע' 126 לפסק הדין, לחילוקי הדעות שבין מיופי הכוח עצמם, כאשר לא עלה בידיהם להגיע להסכמות כך למשל בנוגע לזכות החתימה של היועץ המשפטי של החברה. ביהמ"ש פירט קיומם של קשיים, בממשל התאגידי התקין בחברה, דבר המסכל קבלת החלטות שוטפות ופוגע בניהול החברה. לפיכך, הורה ביהמ"ש קמא על מינוי המשקיף, כדירקטור נוסף ובעל זכות חתימה, כמו גם שפירט מצבים חריגים בהם הוסמך המשקיף כבעל זכות הכרעה למקרה של שוויון קולות בין הדירקטורים. כך ובנוסף, מונה המשקיף להצביע במקום ר' ככול שלא יגיע לישיבות דירקטוריון. המשקיף הוסמך כמורשה חתימה במקום ר' למקרים בהם נדרשת חתימה אולם ר' לא ישתף פעולה. ביהמ"ש הורה לדירקטוריון החברה, לרבות המשקיף, לפעול לאלתר לניסוח עקרונות ממשל תקין בחברה, לרבות התכנית ליישומו, ולרבות הנחיות בעניין התנהלות נושאי המשרה בה ומנגנוני הפיקוח והבקרה הנחוצים והכול בהתאם להנחיות המשקיף. בית המשפט קצב לצורך כך משך זמן של 6 חודשים, (סע' 139). ניתנו הוראות בקשר לשכרו של המשקיף.
החלטת ביניים מיום 22.5.17
13. הערעור הינו גם על החלטת ביניים מיום 22.5.17, כאשר החלק הרלבנטי לענייננו, הינו עצם מינוי המשקיף, רו"ח עובד בן דוד וזאת לצורך הפקוח על ההתנהלות בחברה, כאשר בהחלטה זו טרם ניתנו למשקיף סמכויות ביצוע. כאמור, בפסק הדין הוספו סמכויות נוספות כפי שפורט לעיל כמו גם שתוקף המינוי הוארך.
החלטת ביניים הראשונה מיום 24.6.18
14. הערעור הינו גם על החלטת ביניים מיום 24.6.18, במסגרתה נדונה שאלת בונוסים שחולקו לנ' ו- ח' מכספי החברה וכן שאלת רכישת רכב מכספי החברה עבור ח', כאשר המערערים ביקשו השבת כספים נשוא ההטבות האמורות. ביהמ"ש ערך ניתוח של התנהלות החברה בעת הרלוונטית. ביהמ"ש פירט כי בחודש 3/16, בטרם פרוץ הסכסוך המשפחתי, הוגשו למנהל הכספים של החברה, חוות דעת של חברת אנטרופ בנוגע לתגמול נושאי המשרה בחברה. ביהמ"ש פירט את המנגנון התאגידי ולפיו אושרו ההטבות האמורות. זאת, בדרך של פירוט ישיבות הדירקטוריון שדנו בנושא, כאשר בדברים היה מעורב המשקיף, כאשר המערער 2 לא התייצב לחלק מהישיבות. ביהמ"ש פירט את השתלשלות הדברים, כאשר מצא בסופו של דבר לאמץ את המלצת המשקיף, אשר ערך השוואות מדוקדקות למול חברות אחרות בהיקף דומה ולמקובל במשק. נקבע כי לא נפל פגם בהחלטות הדירקטוריון כמו גם בדרך קבלתן. לפיכך נקבע (סע' 41) כי החלטת הדירקטוריון מיום 19.3.18 אינה חורגת ממתחם הסבירות, לאחר שהתקבלה בהתאם לחוות דעת שקיבלה החברה מגורם מקצועי, ואשר הוגשה לצורך קביעת שכרם של המנהלים הבכירים בחברה ותנאי העסקתם. ההחלטה נתקבלה כנהוג וכמקובל בחברות בענף הבניה ותחת פיקוחו של המשקיף ואישורו, ולכן קבע ביהמ"ש קמא כי נחה דעתו שהחשש מפני ניגוד עניינים התפוגג. נקבע כי מדובר בהחלטה סבירה והגיונית ולפיכך נדחתה בקשת המערערים בקשר לתנאי העסקת ח' ו- נ'.