החלטת ביניים השנייה מיום 24.6.18
15. הערעור הינו גם על החלטת ביניים נוספת מיום 24.6.18, (ניתנו שתי החלטות נפרדות במועד זה). החלטה זו נוגעת לעריכת שימוע לר', לפני פיטוריו מתפקידו בחברה, וזאת לאור כך שבית המשפט השתכנע, כי ר', מקדם ענייני חברה שבבעלותו, על חשבון החברה ולכן נקבע כי בשלה העת להסיר צו מניעה זמני שניתן למניעת עריכת שימוע, (החלטה מיום 12.11.17). נקבע כי הליך השימוע ייעשה בפיקוחו של המשקיף. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור, רמ"ש 16585-08-18, (כב' השופטת גאולה לוין). בדיון שהתקיים ביום 20.9.18, ניסה ביהמ"ש לפשר בין עמדות הצדדים, אולם לאחר שהדבר לא הסתייע, ולאחר דיון במבוקש, נדחתה בקשת רשות הערעור. בין יתר הנימוקים עלה הקושי ולפיו לא צורפה החברה עצמה כצד לבקשת ר'. נקבע כי ניתן יהיה ככול שיהיה צורך בכך לדון בשאלה האמורה במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי. כבר בשלב זה אציין כי גם בהליך הערעור על פסק הדין הסופי, לא צורפה החברה כמשיבה.
דיון
16. אקדים את מסקנתי, ולפיה, לו תשמע דעתי, יהיה מקום להתערב בקביעת בית המשפט קמא, אודות מעמדו של ייפוי הכוח שניתן בידי מ'. מאידך, לא מצאתי הצדקה להתערבות בסמכויות שניתנו למשקיף ולא מצאתי הצדקה להתערבות בהחלטות הביניים שניתנו.
17. ייפוי הכוח עליו חתם מ', עוד כשהיה כשיר כקביעת בית המשפט, נחתם ביום 28.1.14. בית המשפט קבע כי מדובר בשליחות לטובת צד שלישי, אשר ניתן להכיר בה במסגרת החריג לחוק השליחות, כשליחות שהינה בלתי הדירה, גם נוכח גריעת כשרותו של השולח, מ', ולאור כך שהינה לטובת החברה ובתנאים הנוספים שנדרשים בהתאם לסע' 14(ב) לחוק השליחות. שקלתי את טענות הצדדים לגבי קביעה זו, ומצאתי שיש בה קושי כטענת המערערים, עמדה הנתמכת גם בעמדתו של האפוטרופוס לדין של מ', עו"ד אברהם דבירי.
18. כפי שפורט לעיל, סע' 14(ב) לחוק השליחות דורש שלושה תנאים מצטברים על מנת שיחול החריג לכלל פקיעת השליחות בגריעת כשרות השולח, וכלשון ס"ק ב' לגבי החרגת הכלל, כאשר: "... ניתנה ההרשאה להבטחת זכותו של אדם אחר או של השלוח עצמו וזכותם תלויה בביצוע נושא השליחות". התנאי הראשון, כפי שמנה ביהמ"ש, (ראו סעיף 52 לפסה"ד), הינו כקביעתו: "...לחברה זכות עצמאית להמשיך ולהתקיים ולתפקד באופן תקין, שוטף ויציב, הגם שבעליה איבד את כשרותו", לפיכך קבע ביהמ"ש, כי בכך מתקיים היסוד הראשון של החריג, כלומר הקביעה שהשליחות שבאה לביטוי בייפוי הכוח הינה לטובת צד שלישי. מצאתי כי נפלה שגגה בקביעה זו.