19. כידוע, לחברה באופן בסיסי שלושה אורגנים, (ראו: סע' 46 לחוק החברות התשנ"ט 1999), שהינם: האסיפה הכללית, הדירקטוריון והמנהל הכללי. הגם שחוק החברות מתייחס ליחסי גומלין כאלה או אחרים בין שלושת הגורמים האמורים, כמו גם שחלק מהדברים ניתנים להתנאה בהתאם לתקנון החברה, ישנם תפקידים בסיסיים לכל אחד מהאורגנים של החברה. כפי שציין ביהמ"ש קמא, מ' צפה שיום יבוא, והוא לא יוכל להיות כשיר בתפקידו, והדברים התממשו למרבה הצער, בפועל. נבחן את הדברים לגבי האורגנים של החברה. האם במועד גריעת הכשרות של בעל המניות מסתיימת כהונת המנכ"ל? האם פוקעת כהונת הדירקטוריון? דומה שהתשובה ברורה. אורגנים אלו ממשיכים בתפקידם, כלומר החברה תמשיך להתנהל בכול מקרה. זכות אורגנים אלו של החברה "להתקיים" אינה תלויה בשליחות לפי ייפוי הכוח של בעל השליטה במניות החברה.
20. אין להקל ראש בתפקידי האסיפה הכללית, למעשה, בתפקידו של בעל המניות בחברה, שהינו בעל השליטה בה, (כשלעניין זה, המניה האחת מתוך 10,000 שבבעלות א', אין לה משמעות מעשית). בקרות האירוע המצער, מ' כבעל מניות אינו יכול למלא תפקידו ולכאורה יהיה קושי בתפקוד האסיפה הכללית. האם ניתן לומר כקביעת ביהמ"ש קמא, כי החברה תאבד במועד גריעת הכשרות של בעל המניות, את זכותה העצמאית להמשיך להתקיים ולתפקד באופן תקין שוטף ויציב? איני סבור כך. מה יהיה על האסיפה הכללית? נניח שלא היה ניתן ייפוי הכוח מראש. ברור, כי במצב דברים שכזה, היה צורך לדון בשאלת הגורם שיוכל לפעול במקום מ' בקשר לרכושו העסקי, (השליטה בחברה באמצעות המניות שבבעלות מ'). יש להניח כי בית המשפט קמא, היה יושב על המדוכה, שומע את הגורמים הרלבנטיים, ומכריע, מי הגורם שישמש כאפוטרופוס לנכסים עסקיים אלו. כך או אחרת, היה נקבע הגורם שימלא תפקיד זה. החברה כך או אחרת היתה ממשיכה לתפקד. יכול כי בנושאים מהותיים, היה נדרש ביהמ"ש במסגרת הדיונית של בקשה למתן הוראות ליתן הנחיות בהתאם להמלצות האפוטרופוס שהיה ממונה. לפיכך ומכאן, הקושי בנימוק ולפיו מדובר בייפוי כוח לטובת אדם אחר – החברה, כדרישת סע' 14(ב) לחוק השליחות.
21. למעשה, מדובר בייפוי כוח שנועד לטובת מ' כשולח. בית המשפט קמא פירט בהחלטתו והפנה בין היתר לספר שכתב מ', ולפיו חשש כי מפעל חייו, החברה, תנוהל שלא ב"רוח טובה". מ' הזכיר בספרו, כפי שפירט בית המשפט, את המחלוקות בדור הקודם, בין מ' לאחיו והחשש כי מחלוקות יפרצו גם בין ילדיו והכול בקשר לשליטה בחברה. לפיכך, אין עסקינן בייפוי כוח לטובת החברה, כאשר מטרת הכנת ייפוי הכוח הייתה רצונו של מ' כי גם לאחר גריעת כשרותו, ככול והדבר ניתן, ישררו שלום ואחווה בין ילדיו, כאשר יישאו הם באחריות להמשך השליטה בחברה.