מחלוקת נוספת התעוררה, נוכח טענת אפרידר, כי עובר לכריתת ההסכם השני, הוסכם בינה ובין העירייה, כי הזכויות הנותרות תוקצנה לאפרידר במגרש השייך לה המצוי ברחוב המח"ל בעיר, וכי למגרש זה עצמו, התכוונו הצדדים, בהתייחסם בס' 5 להסכם השני ל"...מגרש נוסף המיועד להפקעה מאפרידר שייעודו לצורכי ציבור, ואשר שני הצדדים יסכימו עליו".
אפרידר טענה בהקשר זה, לסיכום מפורש בין הצדדים המחייב את העירייה ואשר יש לקראו כחלק מההסכם השני. ואילו העירייה התכחשה לקיימו של סיכום כזה וטענה, כי עובר לחתימת ההסכם השני לא הוסכם באיזה מגרש תוקצינה זכויות הבניה הנותרות, ולפיכך גם לא הוזכר רחוב המח"ל בהסכם השני, וס' 5 עוסק במגרש ש"...יאותר...", בלשון עתיד.
לשון הסעיף אכן מתיישבת באופן קל יותר עם עמדת העירייה, אך מעבר לכך, סבורני כי לא עלה בידי אפרידר להוכיח את טענתה בדבר קיומו של סיכום לעניין זה, ודאי לא סיכום עם הגורמים המוסמכים להתחייב בשם העירייה –
אפרידר ביקשה להוכיח את קיומו של הסיכום בעדויות אדר' יהלום, מר אלקובי, מר שבי, ואינג' ירון, אשר תצהירו הוגש ברשות בית המשפט, בשלב מאוחר של ההתדיינות, לאחר שהוגשו כבר ראיות הצדדים.
מר יהלום טען בתצהירו לעניין זה, בין היתר: "בשיחות ופגישות שהתקיימו, מהנדס העירייה ירון נתן לנו את הסכמתו המפורשת לניצול ייתרת הזכויות במגרש ברח' המח"ל וזה היה למעשה בסיס ההבנות בין הצדדים. גם אדריכל בר ששת היה שותף להבנות הללו" (ס' 19 לתצהיר).
על גרסתו זו חזר בפתח חקירתו הנגדית (עמ' 42 לפרוטוקול הדיון מיום 11.12.17 ש' 16 ואילך). העד אישר עם זאת, כי מעבר לסיכום שנעשה בעל פה לדבריו, עם מהנדס העיר מר ירון, לא ידוע לו אם המהלך הנטען אושר על ידי גורמים מוסמכים בעירייה, לרבות הגזבר או היועץ המשפטי (עמ' 48 לפרוטוקול ש' 17 ואילך).
מר אלקובי העיד בתצהיר עדותו הראשי לעניין זה בין היתר: "...עפ"י המידע שנמסר לי ע"י אלי שבי (מנכ"ל החברה הקודם) וכן אלי יהלום (האדריכל אשר ליווה את החברה בהליכים התכנוניים הרלבנטיים), עוד בשלב מוקדם סוכם עם מהנדס העירייה ירון וכן עם אדריכל העירייה בר ששת, כי יתרת זכויות הבניה אשר לא תנוצל במגרש החלופי... תנוצל במגרש אחר שבבעלות התובעת הנמצא ברח' המח"ל..." (ס' 17 לתצהיר).
מדבריו אלה נלמד, כי הוא עצמו לא היה צד לסיכום כאמור, והדברים ידועים לו מפי מר שבי ואדר' יהלום. גם בחקירתו הנגדית הבהיר כי הדברים הם בגדר עדות מפי השמועה וכי הוא לא היה צד לסיכום (עמ' 82 לפרוטוקול ש' 15-16).