כן טענה, כי לא בכדי נקבע מפורשות בסעיף 8 להסכם הראשון, כי אין בהסכם כדי לכבול את שיקול דעת הוועדה המקומית, והוטלה במסגרתו על העירייה חובה "...לשתף פעולה...", עם אפרידר ולפעול "...ביעילות ובאינטנסיביות...", כדי לקיים את הוראות ההסכם.
העירייה הוסיפה, כי "... לא יכלה להתחייב ובכלל לא התחייבה להעניק לתובעת זכויות בנייה, אלא רק לשתף פעולה לקידום התכנית".
העירייה טענה, כי לא הפרה התחייבותה האמורה, וכי לא נטען בכתב התביעה נגדה, כי התנגדה לתכנית כלשהי שהגישה אפרידר ומנעה את אישורה, ומכאן לסברתה, כי לא עומדת לאפרידר עילת תביעה נגדה על פי האמור בכתב התביעה.
העירייה פירטה את הרקע למחלוקת בין הצדדים והדגישה, כי אפרידר נוסדה על ידי קרן יהודי דרום אפריקה, אשר ביקשה לסייע למדינת ישראל הצעירה בהקמת יישוב ומטרתה הייתה מטרה ציבורית מובהקת, כאשר בית העם נבנה בתחילה כמבנה ציבור, ועם הקמתו "... נמסר... על ידי התובעת לידי העירייה, אשר תחזקה אותו למשך תקופה של כ-50 שנה, ואף הקימה אותו מחדש עד לשנה, שבה נהרס בשריפה", ורק לאחר הפרטת אפרידר ורכישת מניותיה על ידי גוף פרטי, החלה לדרוש תמורה עבור השימוש במבנה. העירייה גם טענה, כי תביעת אפרידר נגדה הוגשה, מתוך רצון להתעשר על גב העירייה.
העירייה תיארה את ההסכם הראשון מנקודת מבטה והדגישה, כי על פי הסכמת הצדדים זכויות הבנייה במגרש 301 שאמור היה להיות מוקצה לאפרידר לאחר שינוי ייעודו, אמורות היו להיות שוות לזכויות הבנייה למסחר במגרש בית העם.
בהתייחס להוראה בהסכם בדבר מימוש זכויות הבנייה במגרש אחר של בעלות אפרידר, טענה העירייה, כי אפשרות זו נועדה אך ורק למקרה שבו "... לא תהיה אפשרות לתת זכויות בנייה במגרש 301".
העירייה טענה באופן מודגש, כי: "לא היתה כל מניעה לכלול את כל זכויות הבנייה המגיעות לתובעת, על פי השומה המוסכמת, בתחום מגרש 301. העובדה שהתובעת החליטה לפעול בדרך שונה מאשר הדרך שהתוותה בהסכם, הוא עניינה בלבד ואין לה להלין בעניין זה, אלא על עצמה".
העירייה הכחישה את טענת אפרידר שלפיה, התכנית שהוכנה לעניין רחוב המח"ל הינה תכנית משותפת של העירייה ושל אפרידר, את הטענה שלפיה העירייה ביקשה מאפרידר לאחד את התכניות, ואת הטענה, כי פיצול התכניות בהמשך היה פיצול טכני גרידא שנעשה בשל שחלק מהזכויות שנכללו בטיוטה המאוחדת היו בסמכות ועדה מקומית, וחלקן בסמכות ועדה מחוזית. לטענתה, לא היתה מניעה לאשר את התכנית במלואה בוועדה המחוזית.