לטענת העירייה קיבלה אפרידר את כל זכויות הבנייה המגיעות לה בתחום התכנית החדשה שערכה, ואילו את הזכויות המגיעות לה בגין עלויות נוספות – 515,667 ₪ שהם ההפרש בין עלות התכנון ועלות המס, המסתכמות לטענתה ב-862,967 ₪, בהפחתת זכויות הבנייה שקיבלה אפרידר ביתר, בהיקף של 302 מ"ר ובשווי 347,300 ₪ - תוכל אפרידר לקבל לאחר שהצדדים "... יגיעו להסכמה בדבר המגרש שבו יוקנו לתובעת זכויות הבנייה בשווי זה. היקף זכויות הבנייה יקבע בהתאם למיקום שבו הן יינתנו (כך, לדוגמא – אילו הוסכם, כנטען ע"י התובעת, לנייד את זכויות הבנייה בשווי האמור, לתכנית רחוב המח"ל, הרי שבהתאם לטענת התובעת, לפי שווי של 4,000 ₪ למ"ר, היו מגיעות לתובעת זכויות בנייה בהיקף של 128.9 מ"ר)".
העירייה הכחישה כל טענה להפרת הסכם, להתנהגות בחוסר תום לב מצידה או לקיום הבטחה שלטונית.
4. לתובעת העידו:
מר אלברט אלקובי, אשר שימש כמנכ"ל אפרידר, בין השנים 2013-2016, וקודם לכן שימש גזבר העירייה משנת 1984, עד סוף שנת 2006.
מר אלי שבי, אשר שימש כמנכ"ל אפרידר בין השנים 2006-2010, וקודם לכן שימש סגן ראש העירייה ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה באשקלון, מסוף שנת 1993 עד סוף שנת 2003.
אדר' אלי יהלום, אשר שימש כמהנדס העירייה ומהנדס הוועדה המקומית בשנים 1991 -1995, ובהמשך, העניק שירותי תכנון ואדריכלות לתובעת, עד שנת 2010, באופן פרטי, במסגרת משרד אדריכלים ומתכננים ערים שהקים.
אינג' דוד ירון, אשר שימש כמהנדס העיר ומהנדס הוועדה המקומית באשקלון, בשנים 1996 - 2016, בהמשך עבד ימים ספורים באפרידר, וחדל, בשל התנגדות העירייה ובשל שחוייב בתקופת צינון. בהמשך סיפק שירותי יעוץ וקדום תכנון לאפרידר ולחברות אחרות שבבעלות קבוצת אלעזרא, שהינה בעלי אפרידר.
המומחה שמאי המקרקעין, מר שלומי מערבי, אשר ערך חוות דעת לעניין השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, המצויות בתחום מומחיותו (ואשר ערך חוות דעת עבור אפרידר, גם במסגרת ההליכים בפני השמאי המכריע). במסגרת חוות הדעת שערך הסתמך על מסקנת המומחה המכריע, מר רוזנברג, שלפיה עומדות לזכות אפרידר יתרת זכויות לניצול במגרש אחר בעיר, באשר ההשבחה במגרש שנמסר לאפרידר בהתאם להסכם בין הצדדים, קטנה מן המובטח בשומה המוסכמת שערך מר מרדכי בן יאיר.
בהתאם, קבע המומחה: כי "... שטח של 920 מ"ר... מהווה את הפרש השטח שבין 1,222 מ"ר בשומה המוסכמת לשטח של 302 מ"ר בשומה המכרעת".