בית המשפט הוסיף וקבע כי העברת הזכויות במקרה דנן הייתה אגב הליך של פירוק מרצון. הסכם הרכישה אושר על ידי המפרקת שמונתה לחברה על ידי בעלי המניות בהתאם למנגנון שהיה קבוע באותה העת בפקודת החברות, ובדו"ח הפירוק הסופי ציינה המפרקת כי נכסי החברה והתחייבויותיה נמכרו לנייר חדרה בהתאם להסכם הרכישה. בנסיבות אלה, ובהתחשב בהיגיון הכלכלי של המהלך ובכך שהפירוק והמכירה בתמורה נעשו במסגרת הליכי התייעלות בחברת האם, נייר חדרה זכתה באינטרס רכושי-מסחרי המאפשר מימוש לגיטימי של זכות התביעה. ההלכה הפסוקה הכירה בהמחאת זכות תביעה של חברה בפירוק לצד שלישי על ידי מפרק או נאמן, ואין להבחין בין פירוק מרצון לבין פירוק על ידי בית משפט לעניין זה. בשל כך קבע בית המשפט, כי העברת זכות התביעה לנייר חדרה נעשתה מ"כוח הדין" כנדרש לפי סעיף 22 לפקודת הנזיקין. למעלה מן הצורך, בית המשפט דחה את הטענות הנוספות של נייר חדרה, ולפיהן יש להכיר בזכות התביעה שלה מכוח הרמת מסך לפי סעיף 6(ב) לחוק החברות או מכוח דוקטרינת "מיזוג דה פקטו", באשר תחולתה של הדוקטרינה נשללת לנוכח ההסדר החקיקתי הקיים והמתכונת החוזית שבה נהגו הצדדים להסכם הרכישה.
4. מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקשות, בהחלטת בית המשפט נפלו שגיאות עובדתיות ומשפטיות הסותרות הלכות מחייבות ומצדיקות מתן רשות ערעור. נטען כי עסקינן בתביעה בסכום גבוה נגד שש נתבעות, וטענת הסף שהועלתה עוררה שאלה משפטית הקשורה ביכולת להעביר זכות תביעה נזיקית שטרם נדונה בפסיקה. משכך, המבקשות סבורות כי אין הצדקה לנהל הליך ארוך ומורכב שעשוי להתייתר ויש לדון בבקשתן בעת הנוכחית.
לגופו של עניין, המבקשות טענו כי הסכם הרכישה לא כלל התייחסות מפורשת להעברת זכות התביעה הנדונה מהחברה לנייר חדרה, ומתן פרשנות להסכם ככולל זכות כזו בדיעבד אינו מעוגן בלשון ההסכם ולא עולה מאומד דעת הצדדים ומנסיבות כריתתו. בין היתר, נטען כי הפעילות המועברת לפי ההסכם לא כללה זכויות שלא ניתן להעביר מכוח הדין או מהסכם; כי במועד חתימת ההסכם החברה לא ידעה על זכות התביעה וממילא לא התכוונה להעביר את זכות התביעה לנייר חדרה; וכך עולה גם מהערכת השווי שעל בסיסה נערכה העיסקה, מהדוחות הכספיים של החברות, ומהחלטת האסיפה הכללית של בעלי המניות. זאת ועוד, לטענת המבקשות, שתיקת ההסכם ביחס לסוגיה אינה מקרית והצדדים היו מודעים לכך שקיימות זכויות כגון זכות התביעה דנן שאינן עבירות, ובחרו באופן מודע שלא לבצע מיזוג ושלא להקנות נכסים שאינם עבירים.