המבקשות הלינו גם על הקביעה בדבר אישור המחאת הזכות על ידי המפרקת, וטענו כי לא ניתן להסיק מדו"ח הפירוק של החברה כי המפרקת אישרה את פעולת המחאת הזכויות; כי הטענה עולה כדי הרחבת חזית; וכי במועד הפירוק כלל לא היה ידוע שקיימת לחברה זכות תביעה. מכל מקום, הליך הפירוק הוא תוצאה של הסכם רכישת הפעילות שקדם לו, והמפרקת אינה רשאית לעקוף את האיסור שבסעיף 22 לפקודת הנזיקין ולהמחות זכות תביעה ללא מקור סמכות בדין. אין בהחלטתו של בית המשפט המחוזי הפנייה להוראת דין המקנה למפרק סמכות להמחות זכות תביעה, ומסקנתו של בית המשפט אינה עולה מפסקי הדין של בית משפט זה עליהם התבסס.
5. המשיבה התנגדה למתן רשות ערעור. בתמצית, המשיבה טענה כי יש לדון בהשגה על החלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף בסוף ההליך המשפטי, והמשך ניהול ההליך לא יצור מצב בלתי הפיך שלא ניתן לתקן במסגרת הערעור. ככל שימצא לתת רשות ערעור ולדון בבקשה, המשיבה ביקשה כי ידונו גם השגותיה על החלטתו של בית משפט קמא בנוגע לקיומה של עילת תביעה מכוח "הרמת מסך" או דוקטרינת "מיזוג דה פקטו". לעניין המחאת זכות התביעה בין החברות, המשיבה תמכה בהחלטתו של בית משפט המחוזי ובטעמיו, הן ביחס לקביעה כי זכות התביעה הועברה במסגרת עסקת הרכישה לנייר חדרה, הן במסקנתו כי בנסיבות העניין מדובר בהעברת זכויות מכוח הדין. המשיבה הוסיפה וטענה, בין היתר, כי כתב התביעה מושתת בנוסף על עילות שאינן נזיקיות וגם מטעם זה המחאת הזכויות אינה פסולה. לשיטתה, יש להותיר את החלטת בית המשפט על כנה ולו משיקולי מוסר וצדק, על מנת שהמזיקות הפוטנציאליות לא יצאו נשכרות מרכישת הפעילות של הניזוקה.
דיון והכרעה
6. לאחר עיון בבקשה ובתגובה שהוגשה על נספחיהן, מצאתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. לפיכך, המבקשות ייקראו להלן המערערות.
אכן, ככלל, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטה שתוצאתה היא דחיית בקשה לסילוק תביעה על הסף והמשך בירור ההליך לגופו, אלא במקרים חריגים (רע"א 410/11 סלאלום פיתוח והשקעות בע"מ נ' רו"ח חן ברדיצ'ב, בתפקידו כנאמן על הסדר הנושים, [פורסם בנבו] בפסקה 33 (3.10.2011) (להלן: עניין סלאלום); רע"א 2387/13 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 4 (26.12.2013); רע"א 1926/16 צוריאל נ' מורד, [פורסם בנבו] בפסקה 3 (29.3.2016) (להלן: עניין מורד); רע"א 6938/19 אילני נ' ברוך, [פורסם בנבו] בפסקה 23 לפסק דינו של השופט גרוסקופף (20.8.2020) (להלן: עניין אילני); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 208-207 (מהדורה שלישית, 2012)). עם זאת, בית המשפט עשוי להידרש לבקשות רשות ערעור שעניינן דחיית בקשה לסילוק על הסף מקום שבו מתעורר חשש לניהול הליך סרק, או כאשר יש בהחלטה כדי להשפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים (רע"א 8552/16 איתי פיננסים א.א השקעות בע"מ נ' יחזקאל, [פורסם בנבו] בפסקה 6 (10.1.2017); רע"א 6853/18 סגל נ' מריליוס, [פורסם בנבו] בפסקה 11 (17.2.2019); עניין מורד, בפסקה 3; עניין אילני, בפסקה 23 והאסמכתאות שם). בהינתן שענייננו בטענת סף מובהקת שאם תתקבל הדבר עשוי לייתר הליך ארוך ומורכב, אני סבור כי המקרה דנן נופל בגדר מקרים אלו.