בשאלה אם העסקה היתה "לטובת החברה" - לעמדת המנהל המיוחד לא הוצגה כל ראיה קונקרטית לתמורה חיצונית שצמחה לחפציבה הנדסה בגין העסקה; וקביעתו של בית המשפט, שלפיה החברה הפיקה תועלת מעצם השתייכותה לקבוצת חפציבה, מרוקנת את מבחן טובת החברה מתוכן. עוד נטען, כי ניכר שעסקת הנדסה נועדה לשרת רק את טובתו של בעל השליטה בחפציבה הנדסה (מרדכי יונה) - תוך שניתן לו פטור מפירעון חובו לחפציבה הנדסה, והועמדו ערבויות לחברות אחרות שבשליטתו; וכי בנסיבות אלה לכל הפחות נדרש היה להעביר אל בנק מזרחי את הנטל להראות כי העסקה משרתת את טובתה של חפציבה הנדסה. מכל מקום, לא יכול להיות ספק כי מדובר בעסקה בלתי שגרתית, ובנסיבות אלה היה על בנק מזרחי להתעמק במרכיביה ולוודא שאינו נותן יד לעסקה שאינה לטובת החברה - פעולה שכשל לבצע.
- בשאלת היקף ההשבה הנובעת מן הביטול - לעמדת המנהל המיוחד לא היה מקום לקבוע כי במקרה של ביטול עסקת הנדסה ממילא תידרש חפציבה הנדסה להעביר כל סכום שתקבל מבנק מזרחי לחשבונו של מרדכי יונה ומשם חזרה לבנק, וזאת משום שאין למרדכי יונה זכות עיכבון בכספים אלה. על פי הנטען, למרדכי יונה יש לכל היותר זכות השבה אובליגטורית (ולא קניינית), שמכוחה הוא מהווה נושה רגיל של החברה הנתונה כאמור בהליכי פירוק, ובנוסף זכותו כפופה לקיזוז חובו לחברה (בסך של למעלה מ-5.4 מיליון ש"ח). ועוד נטען כי לנוכח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט בנוגע לתרופת ההשבה, לכל הפחות היה מקום להורות על השבה חלקית של הכספים לחפציבה הנדסה.
טענות בנק מזרחי ובנק דיסקונט
- בשאלה אם ניתן לבטל את עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה מכוח סעיף 281 לחוק, בשל אי קבלת אישורים לעסקאות כקבוע בחוק - בנק מזרחי מדגיש כי הן עסקת BTB מזרחי הן עסקת הנדסה יצאו לדרך רק לאחר שהבנק קיבל לידיו אישורים מתאימים מעורכי הדין של החברות הערבות, שלפיהם העסקאות אושרו כדין ובהתאם למנגנון האישור של עסקאות בעלי עניין. בנק מזרחי היה רשאי לעמדתו להסתמך על האישורים כאמור ובעשותו כן פעל בדרך מקובלת, ובנסיבות אלה לא ניתן לבטל בדיעבד את מימוש הערבויות. הבנק מוסיף וטוען כי אין מקום להעמיס על שכמם של הבנקים את הנטל לברר בעצמם, במקום הלקוחות, מהם הליכי האישור הנדרשים ביחס לכל עסקה בכל תאגיד, ובהמשך לוודא כי אלה אמנם קוימו; שכן על פי הנטען פיקוח ובדיקה מסוג זה טומנים בחובם עלויות ניכרות של זמן וכסף, והדבר עלול להוביל לשיתוק פעילותם של הבנקים בתחום האשראי ובהמשך לכך לשיתוק של המשק בכללותו. זאת ועוד. לפי סעיף 281 לחוק החברות אחד התנאים לביטול עסקת BTB מזרחי או עסקת הנדסה, הוא שבנק מזרחי ידע או היה עליו לדעת שלא התקבלו האישורים הדרושים לביצוע עסקאות אלה; ולגישתו של בנק מזרחי משהוצגו לו אישורים בדבר תקינות העסקה מאת באי כוחן של החברות הערבות, תנאי זה בכל מקרה לא יכול להתקיים.
בנק דיסקונט מוסיף על טענותיו של בנק מזרחי, כי אלה מקבלות משנה תוקף בכל הנוגע לעסקתBTB דיסקונט - שכן על פי תנאי עסקה זו נשמרה זכותו הקניינית של הבנק בכספי הפיקדון, והעסקה אושרה לא רק על ידי דירקטוריון חפציבה השקעות אלא אף על ידי האסיפה הכללית של החברה. ועוד נטען לתחולתה בנסיבות המקרה של החזקה הקבועה בסעיף 282 לחוק החברות, המורה כי "חזקה על אדם שלא היה עליו לדעת על העדר אישור לעסקה כנדרש לפי פרק זה, אם קיבל את אישור הדירקטוריון לכך שנתקבלו כל האישורים הנדרשים לעסקה"; ובענייננו: בנק דיסקונט היה רשאי לגישתו להסתמך על אישור הדירקטוריון כפי שקיבל ביטוי בחתימתו של מרדכי יונה על גבי כתב המסגרת ואיגרת החוב.
- בשאלת קיומו של עניין אישי בעסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה והפרת חובת אמונים מצד נושאי המשרה - לגישתו של בנק מזרחי, יש לדחות את עמדת המנהל המיוחד שלפיה די בעובדה שמרדכי יונה היה בעת הרלוונטית בעל שליטה בחפציבה השקעות ובחפציבה הנדסה, כדי לקבוע שהיה לו או לבנו "עניין אישי" בעסקת BTB מזרחי ובעסקת הנדסה. נטען כי כאשר לנושא משרה בחברה יש עניין אישי בעסקה, קיים חשש שהוא יתפתה להפר את חובת האמונים שבה הוא חב כלפי החברה, ויעדיף את עניינו שלו או של קרובו תוך פגיעה בחברה ובבעלי מניותיה; ואולם בנסיבות המקרה דנן לא יכול להיות כל חשש לבעיית נציג מסוג זה, שכן מרדכי יונה ובועז יונה היו לא רק נושאי משרה בחפציבה השקעות ובחפציבה הנדסה אלא גם הבעלים בחברות אלה. ועוד נטען, כי אפילו היה חשש לפגיעה בטובתן של חפציבה השקעות או חפציבה הנדסה - ממילא לא היתה כל תועלת במנגנון שקובע חוק החברות, המבוסס על הבאת העסקאות לאישור נוסף של אסיפת בעלי המניות, שכן בחברות שבהן עסקינן בעלי המניות ונושאי המשרה חד הם; וגם בכך יש כדי ללמד כי אין מקום להחיל את סעיף 270(1) על העסקאות דנן. זאת ועוד. לעמדת בנק מזרחי ברור שבהיעדר "עניין אישי" ממילא לא מתקיים "ניגוד עניינים" מצד נושאי המשרה בחברה, ואין מקום להחלת הוראות סעיף 255(ב) לחוק החברות.
בנק דיסקונט מוסיף כי עסקתBTB דיסקונט אף היא אינה עסקת בעלי עניין. לעמדתו כלל לא מדובר בעסקה שבה נושא המשרה בחברה עומד משני עברי המתרס של ההתקשרות, אלא בעסקה שבין הבנק מצד אחד ובועז יונה וחפציבה השקעות מצד שני. על פי הנטען די בכך כדי להפריך את טענת המנהל המיוחד שלפיה תחולת סעיף 270(1) לחוק על העסקה היא "מידית" (טענת "המעגל הסטטוטורי" כלשונו של המנהל המיוחד).
- בשאלה אם העסקאות אושרו על ידי החברות בהתאם למנגנון הקבוע בחוק החברות ביחס לעסקאות בעלי עניין - בנק מזרחי סבור כי המענה לכך הוא בחיוב הן ביחס לעסקת BTB מזרחי הן ביחס לעסקת הנדסה. ראשית, אישורי הדירקטוריון קיבלו ביטוי מפורש בהחלטת דירקטוריון חפציבה השקעות ובהחלטות דירקטוריון חפציבה הנדסה (כהגדרתן לעיל); ולטענת הבנק עסקת BTB מזרחי ועסקת הנדסה אושרו גם על ידי האסיפה הכללית של כל אחת מהערבות, ולמצער יש לראות את האישור כאילו ניתן. כך, מאחר שמרדכי יונה ורעייתו חפציבה היו בעת הרלוונטית בעלי המניות היחידים בחפציבה השקעות ובחפציבה הנדסה, ובהיותם נשואים ומתגוררים יחד נחשבים השניים כאדם אחד לצורך החזקתם במניות ולרבות הצבעה באסיפה הכללית (הגדרת "החזקה" בחוק החברות, המפנה להגדרה שבחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, קובעת בין היתר כי "יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד"). משכך, לעמדת בנק מזרחי, הסכמתו של מרדכי יונה לביצוע העסקאות כמוה כהסכמה של כל בעלי המניות הזכאים להצביע באסיפה הכללית; ולחלופין יש לראות ברעייתו של מרדכי יונה כמי שייפתה את כוחו לפעול בשמה בכל הנוגע לעסקי החברות שהיו גם בבעלותה. נוסף על האמור, נטען כי בענייננו חלה ההלכה הפסוקה שלפיה מקום שבו כלל בעלי המניות בחברה מסכימים לעסקה הנגועה ב"עניין אישי", יש לראותה כעסקה שאושרה כדין גם אם לא התקבלו אישורים פורמאליים כנדרש.
בנק דיסקונט עומד על כך שאף עסקתBTB דיסקונט אושרה כדין על ידי הגורמים המוסמכים בחפציבה השקעות. כתב המסגרת ואיגרת החוב נחתמו הן על ידי מרדכי יונה (מטעם חפציבה השקעות) הן על ידי בועז יונה (כלווה), שהינם דירקטורים יחידים בחפציבה השקעות, ועל פי הנטען די במסמכים אלה כדי להעיד שהתקבל אישור הדירקטוריון כנדרש; מה גם שעו"ד אזולאי מטעם חפציבה השקעות אישרה בחתימתה על גבי מסמכים אלה כי חתימתו של מרדכי יונה מחייבת את החברה מתוקף החלטות שנתקבלו על פי דין. זאת ועוד. לגישתו של בנק דיסקונט, אפילו נפל פגם כלשהו בהחלטת הדירקטוריון, אין חולק כי עסקת BTB דיסקונט אושרה באסיפת בעלי מניות של החברה - והחלטה זו מאשררת את החלטת הדירקטוריון ונותנת לה תוקף כדין.