- בשאלה אם מדובר ב"עסקאות חריגות" - בנק מזרחי משיב בשלילה. בהתייחס לעסקת BTB מזרחי, נטען כי עסקאות מסוג זה מתבצעות על ידי הבנק מדי יום; כי לעסקה לא היתה כל השפעה מהותית על מצבה הכספי של החברה, וכי עם מימוש הערבות נותר מצבה של חפציבה השקעות כפי שהיה קודם לביצוע העסקה. בנק דיסקונט מוסיף ומבהיר כי גם חברה העוסקת בשוק הנדל"ן והבניה עשויה להתקשר במהלך העסקים הרגיל שלה בעסקאות לקבלת שירותים בנקאיים - ובכלל זה קבלת אשראי, נטילת הלוואות והעמדת ביטחונות, כבמקרה דנן. ועוד נטען על ידי בנק דיסקונט, כי יש לדחות את טענת המנהל המיוחד שלפיה לעסקאות הלוואה מסוג גב-אל-גב אין "שוק" וממילא הן לא נערכו ב"תנאי שוק" - הא ראיה שעסקאות מסוג זה נערכו הן על ידי בנק מזרחי הן על ידי בנק דיסקונט, תוך ששני הבנקים עושים שימוש בהסכמים סטנדרטיים הנוהגים אצלם, ומרווח הריבית שנגבה על ידי כל אחד מהם עומד על שיעור דומה. אשר לעסקת הנדסה - בנק מזרחי עומד על כך שטענת המנהל המיוחד, שלפיה מדובר בעסקה חריגה מפני שמטרתה היתה לשחרר את מרדכי יונה מחובו לחפציבה הנדסה, נטענה תוך שינוי חזית אסור ודינה להידחות כבר בשל כך.
- בשאלה אם עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה עומדות במבחן "טובת החברה" - בנק מזרחי טוען כי הלוואות "גב-אל-גב" הן מכשיר פיננסי מקובל, המהווה כלי חשוב ולגיטימי בתכנון מס של חברות; ולדבריו בשוק האשראי הישראלי נערכות מאות ואלפי עסקאות מסוג זה מדי שנה, כאשר בשנת 2014 בנק מזרחי לבדו העמיד יותר מ-250 הלוואות בדרך זו. בהתייחס לטענה שעסקתBTB מזרחי היתה עסקת הפסד, מבחינה זו ששיעור הריבית שחפציבה שיכון נדרשה לשלם בגין ההלוואה עולה על שיעור הריבית שחפציבה השקעות הרוויחה מהפיקדון, הבנק הבהיר כי פער הריביות היה זניח (0.35% לשנה) וכי בעלי המניות בחברות היו מוכנים לשאת בו מכיוון שהאלטרנטיבה כפי הנראה היתה לשאת בחבות מס יקרה יותר. מכל מקום לשיטת בנק מזרחי, רווחיות העסקה אינה מסוג העניינים שפקידי הבנק נדרשים לבדוק, וחזקה על קונצרן גדול כקבוצת חפציבה שמלווה על ידי יועצי מס ורואי חשבון, כי התקשר בעסקה לאחר בדיקה מקיפה.
זאת ועוד. בנק מזרחי מכחיש את הטענה שלפיה כל תכליתה של עסקתBTB מזרחי היתה "ייפוי" ו"ניפוח" המאזן של חפציבה השקעות, ולדבריו טענה זו לא הוכחה ויש בה משום הנחת המבוקש; ויותר מכך, לגישת הבנק העסקה דווקא היטיבה עם חפציבה השקעות, כאשר הפיקדון שהופקד בחשבונה השיא לה רווחים נאים מדי שנה. על פי הנטען, מי שלכאורה נפגעו מעסקתBTB מזרחי, בשל פערי הריביות כאמור לעיל, היו דווקא בעלי המניות בחפציבה שיכון וחפציבה השקעות - שלהם מייחס המנהל המיוחד "עניין אישי" בעסקה - ואולם יש להניח כי מדובר בהחלטה מושכלת, המבוססת על כך שחלופות אחרות היו פוגעניות יותר (מבחינת חבות במס או כל עלות אחרת). בהקשר זה מבהיר הבנק כי יש להפריד בין מהות העסקה לבין אופן הצגתה בדוחות הכספיים - שכן כל עסקה יכולה להיות מוצגת בדוחות באופן מטעה, וברור שהצגה מטעה אינה הופכת את העסקה עצמה לכזו הפוגעת בטובת החברה, ובוודאי שאינה מקימה עילה לביטולה כלפי צד שלישי. ממילא אין כל יסוד, לגישת הבנק, לטענה שלפיה ההתקשרות בין הצדדים מהווה חוזה פסול.