טענות בנק מזרחי ובנק דיסקונט
27. בשאלה אם ניתן לבטל את עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה מכוח סעיף 281 לחוק, בשל אי קבלת אישורים לעסקאות כקבוע בחוק – בנק מזרחי מדגיש כי הן עסקת BTB מזרחי הן עסקת הנדסה יצאו לדרך רק לאחר שהבנק קיבל לידיו אישורים מתאימים מעורכי הדין של החברות הערבות, שלפיהם העסקאות אושרו כדין ובהתאם למנגנון האישור של עסקאות בעלי עניין. בנק מזרחי היה רשאי לעמדתו להסתמך על האישורים כאמור ובעשותו כן פעל בדרך מקובלת, ובנסיבות אלה לא ניתן לבטל בדיעבד את מימוש הערבויות. הבנק מוסיף וטוען כי אין מקום להעמיס על שכמם של הבנקים את הנטל לברר בעצמם, במקום הלקוחות, מהם הליכי האישור הנדרשים ביחס לכל עסקה בכל תאגיד, ובהמשך לוודא כי אלה אמנם קוימו; שכן על פי הנטען פיקוח ובדיקה מסוג זה טומנים בחובם עלויות ניכרות של זמן וכסף, והדבר עלול להוביל לשיתוק פעילותם של הבנקים בתחום האשראי ובהמשך לכך לשיתוק של המשק בכללותו. זאת ועוד. לפי סעיף 281 לחוק החברות אחד התנאים לביטול עסקת BTB מזרחי או עסקת הנדסה, הוא שבנק מזרחי ידע או היה עליו לדעת שלא התקבלו האישורים הדרושים לביצוע עסקאות אלה; ולגישתו של בנק מזרחי משהוצגו לו אישורים בדבר תקינות העסקה מאת באי כוחן של החברות הערבות, תנאי זה בכל מקרה לא יכול להתקיים.
בנק דיסקונט מוסיף על טענותיו של בנק מזרחי, כי אלה מקבלות משנה תוקף בכל הנוגע לעסקתBTB דיסקונט – שכן על פי תנאי עסקה זו נשמרה זכותו הקניינית של הבנק בכספי הפיקדון, והעסקה אושרה לא רק על ידי דירקטוריון חפציבה השקעות אלא אף על ידי האסיפה הכללית של החברה. ועוד נטען לתחולתה בנסיבות המקרה של החזקה הקבועה בסעיף 282 לחוק החברות, המורה כי "חזקה על אדם שלא היה עליו לדעת על העדר אישור לעסקה כנדרש לפי פרק זה, אם קיבל את אישור הדירקטוריון לכך שנתקבלו כל האישורים הנדרשים לעסקה"; ובענייננו: בנק דיסקונט היה רשאי לגישתו להסתמך על אישור הדירקטוריון כפי שקיבל ביטוי בחתימתו של מרדכי יונה על גבי כתב המסגרת ואיגרת החוב.
28. בשאלת קיומו של עניין אישי בעסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה והפרת חובת אמונים מצד נושאי המשרה – לגישתו של בנק מזרחי, יש לדחות את עמדת המנהל המיוחד שלפיה די בעובדה שמרדכי יונה היה בעת הרלוונטית בעל שליטה בחפציבה השקעות ובחפציבה הנדסה, כדי לקבוע שהיה לו או לבנו "עניין אישי" בעסקת BTB מזרחי ובעסקת הנדסה. נטען כי כאשר לנושא משרה בחברה יש עניין אישי בעסקה, קיים חשש שהוא יתפתה להפר את חובת האמונים שבה הוא חב כלפי החברה, ויעדיף את עניינו שלו או של קרובו תוך פגיעה בחברה ובבעלי מניותיה; ואולם בנסיבות המקרה דנן לא יכול להיות כל חשש לבעיית נציג מסוג זה, שכן מרדכי יונה ובועז יונה היו לא רק נושאי משרה בחפציבה השקעות ובחפציבה הנדסה אלא גם הבעלים בחברות אלה. ועוד נטען, כי אפילו היה חשש לפגיעה בטובתן של חפציבה השקעות או חפציבה הנדסה – ממילא לא היתה כל תועלת במנגנון שקובע חוק החברות, המבוסס על הבאת העסקאות לאישור נוסף של אסיפת בעלי המניות, שכן בחברות שבהן עסקינן בעלי המניות ונושאי המשרה חד הם; וגם בכך יש כדי ללמד כי אין מקום להחיל את סעיף 270(1) על העסקאות דנן. זאת ועוד. לעמדת בנק מזרחי ברור שבהיעדר "עניין אישי" ממילא לא מתקיים "ניגוד עניינים" מצד נושאי המשרה בחברה, ואין מקום להחלת הוראות סעיף 255(ב) לחוק החברות.