יש אפוא לראות במרדכי יונה ובחפציבה יונה כ"אדם אחד" כלשון חזקת החזקה שבחוק, בכל הנוגע להחזקתם במניות חפציבה השקעות וחפציבה הנדסה ולרבות לצורך הצבעה באסיפה הכללית של חברות אלה; ולמצער יש לראות בחפציבה יונה כמי שייפתה את כוחו של בן זוגה לפעול בשמה בקשר עם ניהול עסקי חברות קבוצת חפציבה. מכל מקום, לו רצה המנהל המיוחד לסתור את המסקנה המתבקשת, שלפיה עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה נעשו בהסכמת שני בעלי המניות בחברות (בין אם הסכמה מפורשת בין אם מכללא) - היה עליו להציג ראיות לסתור, ובין היתר היה באפשרותו לזמן את חפציבה יונה למתן עדות. ואולם המנהל המיוחד לא עשה כן, ואף לא הציג לכך כל טעם, ועל כן אין יסוד להורות על בטלות העסקאות, וזאת אף אם לא קוים ביחס אליהן הליך האישור הקבוע בסעיף 272 לחוק.
- כך ועוד אחרת. עמדתי לעיל באריכות על כך שמטרתה של פרוצדורת האישור של עסקאות בעלי עניין הקבועה בחוק החברות, היא שעסקאות מסוג זה יאושרו על ידי אורגן של החברה שהוא חף מניגוד עניינים ועל בסיס גילוי מלא. בנסיבות המקרה דנן, ולנוכח מבנה ההחזקה והניהול של החברות בקבוצת חפציבה, ברי שבכל הנוגע לעסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה, אישור מאת אורגן בלתי תלוי בכל מקרה לא היה בר השגה - אפילו היה מנגנון האישור מבוצע ככתבו וכלשונו. חפציבה השקעות וחפציבה הנדסה הן כאמור חברות פרטיות שאין להן ועדת ביקורת - ועל כן ולפי סעיף 272 לחוק, לכאורה עליהן לקבל אישור כפול לעסקאות בעלי עניין, מהדירקטוריון ומהאסיפה הכללית. אלא כפי שהוברר, מרדכי יונה ובועז יונה שימשו כדירקטורים יחידים בחפציבה השקעות, ומרדכי יונה היה דירקטור יחיד בחפציבה הנדסה, וכן החזיק ברוב מניותיהן של שתי החברות ובתפקיד יו"ר האסיפה הכללית בשתיהן. לשון אחר: מרדכי יונה הוא מנהל החברות, הוא הדירקטוריון והוא גם אסיפת בעלי המניות; וגורם בלתי תלוי אין.
מנגנון האישור שבסעיף 272 לחוק לא נועד לשמש "חותמת גומי" להחלטות נושאי המשרה בחברה, ולפיכך אין משמעות לעמידה דווקנית על קיומו מקום שמדובר בחברה פרטית שבה כל בעלי המניות הם גם מקבלי ההחלטות - כבמקרה דנן. ועם זאת ייאמר, כי במקרים חריגים שבהם חרף האמור בכל זאת עלולה להתקבל בחברה החלטה הפוגעת בה, ניתן יהיה לתקוף אותה על יסוד אי עמידה בתנאי המקדמי שלפיו "העסקה היא לטובת החברה" - שאליו אדרש בהמשך.
- ראוי לציין שהמחוקק הבהיר במסגרת סעיף 270(1) לחוק החברות, כי אין מקום להחיל את מנגנון אישור העסקאות בנסיבות שבהן "העניין האישי" של נושא המשרה נובע מעצם כהונתו בתפקיד הן בחברה-אם הן בחברה-בת הנתונה בבעלות מלאה של חברת האם, או באשכול חברות הנתונות בבעלות מלאה של אותו אדם:
- עסקאות של חברה המפורטות להלן, טעונות אישורים כקבוע בפרק זה, ובלבד שהעסקה היא לטובת החברה:
(1) עסקה של חברה עם נושא משרה בה וכן עסקה של חברה עם אדם אחר שלנושא משרה בחברה יש בה ענין אישי; ואולם לא יראו