בהינתן עלויותיהן הניכרות של עסקאות אלה, ומשלא עלה בידי הבנקים להצביע על תועלת או יתרון כלכלי ספציפי שצמחו ללווים או לחפציבה השקעות כתוצאה מההתקשרות בהן, טוען המנהל המיוחד כי המסקנה המתחייבת היא שכל מטרתן היתה לייפות ולנפח את המאזנים של חפציבה השקעות. וברקע הדברים יוזכר, כי זמן קצר לאחר שנערכו עסקאות הגב-אל-גב, קבוצת חפציבה קרסה ונקלעה להליכי פירוק; וכי בועז יונה, ששימש יחד עם אביו כדירקטור בחפציבה השקעות, הורשע לפי הודאתו בביצוע עבירות מרמה שונות ובין היתר ניהול רישומים כוזבים בספרי החברות בקבוצת חפציבה. ואולם זאת יש להבהיר: טענת המנהל המיוחד היא שמטרת העסקאות היתה בלתי חוקית וככזו היא מעצם טיבה נוגדת את טובת החברה - המדובר בטענה חמורה הנושאת אופי פלילי, שהנטל להוכיחה הוא נכבד; ואף על פי כן, לא הובאה ולו ראשית ראיה לנטען.
- לגרסת המנהל המיוחד, הכוונה להציג מצג שווא בדוחות הכספיים של חפציבה השקעות באמצעות עסקאות הגב-אל-גב לא יצאה לפועל בסופו של יום, וזאת משקבוצת חפציבה קרסה טרם שהוכנו הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2006. עם זאת, נטען כי הכוונה לעוות את הדוחות הכספיים מומשה עוד קודם לכן, בדוחות הכספיים לשנת 2005 - אלא שטענה מסוג זה יש לתמוך בחוות דעת מומחה בתחום החשבונאות, שכן מדובר בעניין מקצועי גרידא, וזאת לא נעשה. ויודגש: מדובר בדוחות כספיים שבוקרו ונחתמו על ידי רואה חשבון, ובהיעדר חוות דעת המורה אחרת - חזקה עליהם כי נערכו כדין.
בשורה התחתונה, התכלית שלשמה ערכו מרדכי יונה ובועז יונה את עסקאות הגב-אל-גב נותרה במידה רבה עמומה; ויצוין בהקשר זה כי הבנקים מצידם טוענים כי העסקאות היו כפי הנראה חלק מתכנון מס של קבוצת חפציבה, וכי הקבוצה היתה מוכנה "לספוג" את עלויות העסקה (ריביות ועמלות) מכיוון שהאלטרנטיבה היתה לשאת בחבות מס יקרה יותר. כך או אחרת, וזה העיקר לענייננו, אין יסוד לקבוע שביסוד העסקאות עומדת מטרה בלתי חוקית דווקא.
- כפי שהוברר באריכות לעיל, התערבות בית משפט בעסקה שאושרה כדין על ידי החברה תיעשה בזהירות ובריסון - ומקום שבו לא נפל פגם בהליך קבלת ההחלטות בחברה, ככלל יימנע בית המשפט מלבחון בעצמו את התכלית העסקית של התקשרויות החברה ותנאיהן. במקרה דנן עסקאות הגב-אל-גב נערכו בהסכמת כל בעלי המניות בחפציבה השקעות (מרדכי יונה ורעייתו), ובנסיבות אלה לא מתקיים חשש לפגיעה בטובת החברה או בבעלי המניות כתוצאה מההתקשרות. משכך, ומשלא עלה בידי המנהל המיוחד להוכיח כי עסקאות אלה נועדו למטרה בלתי חוקית כנטען על ידו, די בזאת כדי לדחות את הטענה שלפיה עסקת BTB מזרחי ועסקת BTB דיסקונט אינן עומדות בתנאי המקדמי של "טובת החברה" הקבוע בסעיף 270 לחוק החברות. בהקשר זה יש להוסיף ולהבהיר כי בשונה מהלווים בעסקאות (חפציבה שיכון ובועז יונה), שהם אלה שנשאו בעלויות של ההלוואות, לחפציבה השקעות עצמה דווקא צמח רווח מעסקאות הגב-אל-גב - והכוונה היא לריבית על הפיקדונות שנצברה בחשבונותיה בבנק מזרחי ובבנק דיסקונט. יתרה מכך, אין חולק שמימוש הפיקדונות על ידי הבנקים ערב קריסתה של קבוצת חפציבה לא הסב לחפציבה השקעות נזק כלשהו, שכן מצבה הכלכלי ערב ההתקשרות בעסקאות הגב-אל-גב נותר כשהיה גם לאחר מימוש הערבויות על ידי הבנק.
ועוד ייאמר, כי מטענות המנהל המיוחד עולה שלמעשה אף הוא אינו סבור שעסקאות הגב-אל-גב לא היו לטובת החברה (חפציבה השקעות), והנכון הוא שלגישתו העסקאות לא היו לטובת הנושים של קבוצה חפציבה. ואולם בראש ובראשונה, וכפי שכבר הובהר, הטענה החמורה שלפיה העסקאות נועדו לעוות את הדוחות הכספיים של החברה כלל לא הוכחה. ושנית, עילת הביטול הנטענת על ידי המנהל המיוחד ממקמת אותנו במגרש של אישור עסקאות בעלי עניין, ובזירה זאת אין מקום להרחיב את מבחן "טובת החברה" כך שיחול על "טובת הנושים". כפי שפורט באריכות לעיל, תכליתו של מנגנון אישור עסקאות בעלי עניין היא להבטיח שנושא המשרה בחברה לא יפעל בניגוד עניינים בעת ביצוע תפקידו, ובכך יפר את חובת האמונים שבה הוא חב כלפי החברה - וכבר נקבע בפסיקה כי חובת האמונים של נושא המשרה אינה חלה גם כלפי נושי החברה, פרט להוראות העוסקות בהעדפת מרמה בדיני חדלות פירעון (ערעור פלילי 6790/18 טטרו נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 32 (29.7.2020); ערעור הררי, בעמ' 679 (2004); דיון נוסף הררי, פסקה 4).