40. במקרה דנן, מרדכי יונה ובועז יונה עמדו כנושאי משרה בחברות משני צידיהן של עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה. מרדכי יונה באופן אישי היה צד לעסקת הנדסה – שבגדרה הוא "שוחרר" מערבותו לבנק מזרחי, שניתנה להבטחת פעילותן של חפציבה שיכון וחפציבה השקעות; וחפציבה הנדסה היא שנטלה על עצמה את העמדת הערבות לבנק. במסגרת עסקתBTB דיסקונט היה זה בועז יונה שעמד משני צידי העסקה – כאשר נטל הלוואה מבנק דיסקונט, והעביר את הכספים לחפציבה השקעות, שמצידה שיעבדה אותם לטובת הבנק וערבה לפירעון אותה ההלוואה שנטל בועז יונה. בדומה לכך, מרדכי יונה ובועז יונה יחדיו היו צד גם לעסקתBTB מזרחי, בעקיפין ודרך חפציבה שיכון, כאשר חפציבה השקעות ערבה גם לבנק מזרחי לפירעון ההלוואה על ידי חפציבה שיכון. נסיבות אלה יוצרות מעצם טיבן "עניין" לנושאי המשרה בעסקאות הנדונות – ולגישתו של המנהל המיוחד, מדובר בעניין אישי מובהק שאינו מחייב בדיקה של "זיקה עודפת".
ראשית יובהר, כי עמדת המנהל המיוחד בדבר קיומו של עניין אישי שאינו מחייב בדיקת "זיקה עודפת", אינה עולה בקנה אחד עם הפרשנות שניתנה בפסיקה להגדרת "עניין אישי" הקבועה בחוק. כמפורט לעיל, לא כל "עניין" של בעל מניות או נושא משרה בעסקה מהווה "עניין אישי" לצורך חוק החברות, ומבחן הזיקה העודפת נועד להבחנה בין זה לזה. זאת ועוד. המנהל המיוחד מסתמך בטיעוניו על טענת "המעגל הסטטוטורי", שדינה להידחות כאמור, וכלל אינו טוען לקיומה של זיקה עודפת שהיתה למרדכי יונה או בועז יונה בקשר עם עסקאות הגב-אל-גב או עסקת הנדסה; ממילא לא נטען ולא הוכח כי מדובר בזיקה עודפת משמעותית, שעשויה היתה להשפיע על שיקול דעתם של נושאי המשרה בקבלת ההחלטות עד כדי פגיעה בטובת החברות. הטענה היחידה שנשמעה בהקשר זה בנוגע לעסקאות הגב-אל-גב היתה "טענת אווירה" גרידא, שלפיה מרדכי יונה ובועז יונה היו מעוניינים בייפוי מאזניה של חפציבה השקעות מתוך תקווה שיהיה בכך לדחות את הקץ עד לקריסתה הצפויה של קבוצת חפציבה; ואולם טענה זו לא נתמכה בראיה כלשהי, ואין לה על מה שתסמוך. אשר לעסקת הנדסה – נטען כי מרדכי יונה ביקש להימנע באמצעותה מפירעון חובו האישי לחפציבה הנדסה, שעמד על מיליוני שקלים; ואולם גם טענה זו היא חסרת ממש על פניה, שכן אין חולק כי גם לאחר ביצוע העסקה חובו של מרדכי לחברה נותר כשהיה.
שנית, ובזה העיקר, בנסיבות המקרה עצם עמידתם של נושאי המשרה משני צידי המתרס של העסקאות אינה מעוררת חשש לפגיעה בחברות שנטלו על עצמן את העמדת הערבויות (חפציבה השקעות בעסקאות הגב-אל-גב, וחפציבה הנדסה בעסקת הנדסה), לא כל שכן חשש לפגיעה בבעלי המניות. כך, באשר בעלי המניות בחברות ומקבלי ההחלטות בה הם היינו הך, ודי בעובדה זאת כדי להפיג את החשש מפני ניגוד עניינים של נושאי המשרה. ואבאר.