10. סמוך לפני קריסתה של קבוצת חפציבה, בראשית חודש אוגוסט 2007 התעורר אצל בנק מזרחי חשש כי לא יהיה בידי חפציבה שיכון לעמוד בהתחייבויותיה, ומשכך ביום 2.8.2007 העמיד הבנק את ההלוואות לפירעון מידי – ובתוך כך "שבר" את הפיקדון שהתנהל בחשבונה של חפציבה השקעות, שעמד באותה עת על סך של 76,307,717 ש"ח, ועשה בכספים שימוש לפירעון ההלוואות שנטלה חפציבה שיכון (באותה עת עמד חובה לבנק על סך של 77,349,433 ש"ח).
כשש שנים לאחר שמימש בנק מזרחי את ערבותה של חפציבה השקעות, בחודש אוגוסט 2014 הגיש המנהל המיוחד בקשה במסגרת הליכי הפירוק – להורות על ביטול פעולת המימוש ולהשבת סך של 76,307,717 ש"ח לקופת הפירוק של חפציבה השקעות. לעמדת המנהל המיוחד, נושאי המשרה בחפציבה השקעות (מרדכי יונה ובועז יונה) היו בעלי עניין אישי בעסקת BTB מזרחי, וזאת לנוכח אחזקתו של מרדכי יונה במניות חפציבה שיכון. משכך, ומאחר שמדובר ב"עסקה חריגה" כאמור בסעיף 272 לחוק החברות, החלטת חפציבה השקעות בדבר העמדת ערבות להתחייבויותיה של חפציבה שיכון לבנק מזרחי היתה צריכה לקבל אישור הן של דירקטוריון חפציבה השקעות הן של אסיפת בעלי המניות של חברה זו (בהיעדר ועדת ביקורת בחברה) – ואולם אישור מאת אסיפת בעלי המניות מעולם לא ניתן. נוסף על כך, המנהל המיוחד סבור כי כל תכליתה של עסקת BTB מזרחי היתה "לייפות" ו"לנפח" שלא כדין את המאזן של חפציבה השקעות – ומטרה זו אינה חוקית ולכן אינה יכולה להיחשב כעסקה לטובת החברה כנדרש בסעיף 270 לחוק החברות. מכל אחד משני הטעמים הללו, ובהתאם לסעיף 281 לחוק, חפציבה השקעות רשאית על פי הנטען לבטל את כתב הערבות ואת כתב הקיזוז שהעמידה לבנק מזרחי – ועל הבנק להשיב לה את הכספים שחילט מחשבונה.
עוד נטען כי עסקת BTB מזרחי נעשתה תוך הפרת חובת האמונים שבה חבים מרדכי יונה ובועז יונה כלפי חפציבה השקעות, בהיותם דירקטורים בחברה וכקבוע בסעיף 254(א)(1) לחוק החברות – וגם בשל כך נדרש היה לקיים בחברה הליך אישור מיוחד לעסקה, כמפורט בסעיף 255(ב) לחוק. משהליך זה לא בוצע, רשאית חפציבה השקעות לבטל את העסקה ולתבוע פיצויים מהבנק בשל הנזק שנגרם לה, מכוח סעיף 256(ג) לחוק המורה כי "חברה רשאית לבטל פעולה שעשה נושא משרה בשם החברה כלפי אדם אחר או לתבוע מאותו אדם את הפיצויים המגיעים לה מנושא המשרה, אף בלא ביטול הפעולה, אם אותו אדם ידע על הפרת חובת האמונים של נושא המשרה, וידע או היה עליו לדעת על העדר אישור לפעולה".