50. התביעה מבוססת על טענה למצגים טרום חוזיים, לפיהם החברה היא קונצרן משגשג בעל פעילות מתהווה ענפה בכ-12 מדינות, עם מחזור הכנסות שמסתכם בעשרות מיליוני דולרים, ובמצטבר עשרות מיליארדים, ואחוזי רווח מתועדים של מאות אחוזים בשנה.
התובעים טענו למצגים טרום חוזיים, לפיהם בידי החברה קיים מוצר תדלוק חדשני, פעיל ומוכן לשימוש, ורשומים עליו פטנטים עולמיים.
התובעים לא הראו כי מצגים אלה מופיעים בהסכמי ההשקעה והממורנדומים הנספחים אליהם. אמנם בממורנדומים הוצגו מטרות החברה, הפתרון הטכנולוגי שהיא מציעה והיתרונות הגלומים בו, המודל העסקי שלה והמודל השיווקי שלה, וההכנסות הפוטנציאליות כאשר המערכת תתוקן בהיקפים נרחבים. בממורנדומים פורטה גם הפעילות וההתקשרויות של החברה ברחבי העולם. אין ספק כי הדברים תוארו בצורה אופטימית ומבטיחה, תוך הדגשת היתרונות והפוטנציאל של המערכת הטכנולוגית והמודל העסקי. אך לצד אלה פורטו גם גורמי הסיכון והובהר כי החברה היא חברה בשלבי פיתוח ("Development stage company") ואין וודאות כי תצליח לפתח מוצר מסחרי בר ביצוע, והיא זקוקה להון נוסף משמעותי.
התובעים בכתב התביעה כלל לא איזכרו את הממורנדום ולא התייחסו לתוכנו ולתכנם של הסכמי ההשקעה. התנהלות זו מעוררת קושי. גם אם בחרו שלא לתבוע את החברה ולא לתבוע מכוחם של הסכמי ההשקעה, יש ליתן משקל הולם לאמור באותם הסכמים ולמידת הסיכון שהתובעים נטלו על עצמם בבואם להשקיע בחברה (ראו והשוו ע"א 841/15 פנורמה הצפון חברה לבניה בע"מ נ' פלוני (ניתן ביום 23.5.2016). נקודת המוצא היא שההסכם מבטא את אומד הדעת של התובעים וממצא את ההסכמות ביניהם, בפרט כאשר בהסכם נשללה מפורשות כל הסתמכות על מצגים חיצוניים להסכם.
51. התובעים אמנם מיקדו את תביעתם בעילה נזיקית נגד נושא המשרה ולא בתביעה חוזית נגד החברה. אך לטעמי, הבחירה במסלול הנזיקי אינה משחררת אותם מההסדרים החוזיים (ראו והשוו ע"א 8052/13 אורי מיליקובסקי נ' מיטלמן שמאי (ניתן ביום 13.7.2016) שם פסק כב' השופט צ' זילברטל כי "לקביעת ביחס להסכמות החוזיות בין הצדדים השלכות על הדיון בעילה הנזיקית" – פסקה 19).
על פי ההסכמות החוזיות התובעים, השקיעו במניות ספקולטיביות ברמת סיכון גבוהה (כאשר לצידה גם סיכוי לרווחים גבוהים, ככל שהתחזיות האופטימיות יתממשו). הדברים מצאו, כך נראה, ביטוי גם בתמחור הכספי. תובע 2, עו"ד דעדוש, העיד כי ההשקעה הייתה לפי שווי חברה של 60 מיליון דולר, שעה שהנתבע אמר לו ששווי החברה כ- 500 מיליון דולר (עמ' 252 לפרוט' מיום 19.3.2019). התובע 2, מר קונדין, העיד כי כאשר רכש את מניות החברה ציפה ששווי החברה יגדל בסדרי גודל משמעותיים (עמ' 186 לפרוט' מיום 19.3.2019).
אציין כי התובע 6, מר כץ, אישר בעדותו שהחברה, במושג מאוד רחב, הייתה סטארטאפ כי לא הייתה לה עדיין הכנסה (עמ' 157 לפרוט' מיום 25.3.2019).