התובעים מבססים לפחות חלק מעילות התביעה על הערכות שלא עלו כדי מצגים חוזיים מחייבים, והיו מבוססות על נתונים עובדתיים ממשיים. כך למשל, קובלים התובעים על כך שההערכות בדבר חוזים בהיקפים מסחריים עם אופרייטורים ברחבי העולם לא יצאו אל הפועל. אך שעה שאכן היו מגעים והתקשרויות ראשוניות עם אותם אופרייטורים, כפי שהוצג לתובעים, העובדה שההערכה כי הדברים יבשילו לידי הסכם מסחרי רווחי לא התממשה, עדיין אינה מלמדת על בתרמית.
95. באשר לטענות אודות האינטרסים של הנתבע בחברת איידנטיטי הצ'כית, לא מצאתי יסוד לקבוע כי לנתבע אכן היה אינטרס כלכלי בחברה זו. אין חולק כי הנתבע היה אורגן גם של החברה וגם של TM. בין שתי החברות היו קשרים עסקיים וכספיים. למשל הסכם לחלוקת משרדים, עליו חתום הנתבע הן בשם סקיורנט והן בשם TM.
מנגד, עדויותיהם של הנתבע ושל מר פאבל סטרנד על כך שחברת איידנטיטי הייתה כולה בבעלותו של מר פאבל והנתבע מעולם לא היה שותף בה, לא נסתרו. התובעים לא הביאו כל ראיה לכך, ולא הסבירו על מה מבוססת סברתם בדבר אינטרס כלכלי של הנתבע בחברת איידנטיטי. אין חולק כי חברת איידנטיטי סיפקה שירותי פיתוח תוכנה הן לחברה, והן לחברה נוספת השייכת לנתבע, חברת TM. אך בכך אין די כדי ללמד על אינטרס של הנתבע בחרת איידנטיטי עצמה.
אוסיף כי העובדה שחברת איידנטיטי מספקת שירותי פיתוח לשתי החברות לא הוסתרה מעיני המשקיעים. כך, מר כץ העיד כי ידע שהחברה הצ'כית נתנה שירותים לשתי החברות האלה (עמ' 150 לפרוט' מיום 25.3.2019). בהגינותו, הוא גם העיד שאין לו מידע על כך שהנתבע קשור לחברת איידנטיטי (עמ' 151) והוא מתבלבל בין TM לאיידנטיטי (עמ' 152).
96. התובעים לא הוכיחו כי כספי המשקיעים לא הופנו לטובת הפעילות של החברה, אלא "הוזרמו" אל הנתבע באמצעות חברת איידנטיטי. כאמור, מתוך העדויות עולה כי בחברה התקיימה פעילות ממשית, והיא העסיקה עובדים. מר לוי העיד כי בתקופות מסוימות היו עד 15 עובדים (עמ' 25 לפרוט' מיום 9.9.2019). לחברה היו הוצאות פיתוח, לרבות פיתוח תכנה שתחילה התבצע בחברה עצמה ושלב מסוים הפיתוח בוצע בחברת אידנטיטי, תוך מעבר מפלטפורמה של ווינדווס ללינוקס (סעיף 27 לתצהיר של מר לוי). בנוסף, החברה נדרשה להוצאות בקשר לקניין רוחני והסדרה של דרישות תקינה. יש להניח כי גם פעילות השיווק וההתקנה ברחבי העולם הייתה כרוכה בהוצאות לא מבוטלות.
התובעים לא הציגו תחשיב או אומדן של העלויות שנדרשו לחברה. הם גם לא הציגו תחשיב ערוך כדין, בידי הגורם המוסמך, אודות כספים של החברה שהגיעו לידיי הנתבע. לא ניתן להסתפק בטבלאות אקסל שמר דעדוש קיבל, לדבריו, מהתובע 7, שבחר שלא להעיד במשפט.
בהעדר תחשיב, אומדן או חוות דעת מומחה, אין בידי להעריך את היקף ההוצאות "הלגיטימיות" של החברה, ואין בידי לבחון האם היקף ההשקעות בחברה היה גבוה מההוצאות של החברה, באופן שיכול להצביע על הברחות כספים מחוץ לחברה. גם אם הנתבע לא חסך על עצמו הוצאות, והתנהל בנהנתנות ובפזרנות, כטענת התובעים, אין בכך כדי ללמד על תרמית ובוודאי לא על כך שהחברה כולה היא מצג שווא שנועד לרמות משקיעים.