במישור הפורמלי, התובעים נשענים בסיכומיהם על סעיף 44 לכתב ההגנה, ורואים בו משום הודאת בעל דין. בסעיף זה נכתב "לתובעים היה ידוע היטב כי המוצר של החברה לא פותח ולא היה מוכן לשימוש וכי השקעתם נועדה לשם פיתוח המוצר של החברה, אשר כאמור מורכבותו של המוצר אף השתנתה עם השנים". אין בידי לקבל את טענתם. מעבר לכך שהתיאור המילולי כי "המוצר לא פותח" אינו מתיישב עם הראיות שהובאו לפניי, יש לקרוא את סעיף 44 יחד עם כלל הטענות בכתב ההגנה. מקרא כתב ההגנה בכללותו ברור כי הנתבע טען שלחברה היה מוצר, והחברה פעלה להמשך פיתוחו, שיפורו, והתקנתו המסחרית. לכן, גם אם הניסוח של סעיף 44 לא היה מיטבי, כפי שאמר ב"כ הנתבע, אין לראות בכך הודאת בעל דין.
93. אין חולק כי בסופו של יום, דרכה של החברה לא צלחה. אך כישלונה של החברה, בין אם הוא נעוץ במכשולים טכנולוגיים או מכשולים עסקיים, אינו הוכחה לתרמית או מצג שווא. גם כישלון ניהולי אינו תרמית או מצג שווא.
מטבע הדברים, כאשר מדובר במיזם חדשני ושאפתני כפי המיזם של החברה, הדרך למימושו רצופה בקשיים ומהמורות, ואלה אכן פורטו תחת "גורמי סיכון" בממורנדומים שצורפו להסכמי ההשקעה, לצד התחזיות האופטימיות. החברה הזהירה את התובעים מפני גורמי הסיכון וחזקה על התובעים שהיו מודעים לכך, גם אם בחרו להאמין בכל מאודם כי החברה תתגבר עליהם ותצליח לממש את החזון הכלכלי שלה.
כפי שעולה מתוך העדויות, עד סוף דרכה של החברה (בשנת 2015) התובעים האמינו במיזם ובסיכוי הצלחתו. הם לא סברו כי מדובר בחברה ריקה מתוכן, המושתת כולה על תרמית. דומה כי גם בשלבים מאוחרים סברו כי הקשיים המהותיים, וחוסר היכולת להגיע לפריצת דרך, נעוצים בהעדר אמצעי מימון, ובפרט העדר מימון לייצור המוני. בדיעבד, חלקם סבורים כי הבחירה האסטרטגית להתפרש על פני כל העולם הייתה שגויה. דברים אלה אינם מלמדים, כמובן, על קיומה של תרמית.
94. לא מצאתי יסוד לקבוע כי הנתבע לא האמין במצגים שהציג בפני המשקיעים וכי לא שאף להצלחת החברה, והיה מעוניין רק בריקונה מכספי ההשקעות. מהעדויות עולה כי גם התובעים סברו, במשך שנים ארוכות, כי הנתבע עושה מאמצים להצלחת החברה, הגם שלחלקם הייתה ביקורת לגבי אופן התנהלותו, סגנונו, והחלטות מסוימות שקיבל.
יש לזכור כי גם אם כישלונה של החברה נעוץ בכישלון ניהולי או בדרך פעילותה, הדבר אינו עולה כדי מצג שווא תרמיתי ושקרי. כל עוד הניהול נעשה בתום לב לטובת החברה, גם אם ההחלטות היו מוטעות, ואף רשלניות, אין בכך משום תרמית. גם תחזיות שאינן מבוססות דיין, עדיין אינן בגדר מרמה, כל עוד התחזית אינה מתבססת, במודע, על עובדות שאינן אמת. תחזית לעתיד יכולה להיחשב כהטעיה במרמה, אם היא ניתנת על-ידי מי שאינו מאמין בנכונותה, ואם היא מבוססת על נתונים עובדתיים קיימים שהמציג יודע כי הם אינם נכונים.