דיון
1. מתצהירו של המבקש, עולה כי הוא היה מעורב בכל גיוסי הכספים שנעשו לטובת החברה בשלב שלאחר הצטרפותו לחברה. כך, המבקש היה שותף להסכם ההשקעה 2016 (נספח 4 להמרצת הפתיחה). בהסכם ההשקעה 2016, הסכימו כל הצדדים, לרבות המבקש, על הקצאת זכויות חדשה בחברה ללא כל התחשבות בהסכמות קודמות של מי מהצדדים, וכך נקבע (שם, סעיף 1.4):
"כנגד ההתחייבות להשקעה דלעיל, למשקיעים יוקצו 50% ממניות החברה, כך שלאחר ההקצאה תהיה חלוקת המניות בחברה כדלקמן:
50% מהון המניות הרגילות שהוקצה החברה – בידי בעלי המניות (המבקש וטולדנו – א.מ) על פי החלוקה הפנימית ביניהם.
50% הנותרים מהון המניות הרגילות שהוקצה החברה – בידי המשקיעים (כהן והרצוג – א.מ) על פי החלוקה הפנימית ביניהם.
100% מהון מניות הבכורה שהוקצה החברה – בידי מר שלמה לב.
100% מהון מניות בכורה א' שיוקצו בחברה – בידי המשקיעים כאשר לכל אחד מהמשקיעים תוקצה מניית בכורה א' אחת, ויתוקן תקנון החברה בהתאם, כך שלבעלי מניית בכורה א' (על פי חלוקת הון המניות הרגילות בין המשקיעים) תהיה הזכות לעדיפות בקבלת דיבידנד בגובה 80% מהדיבידנד לחלוקה, עד להחזר מלוא ההשקעה בהון השוטף שהוזרם בפועל".
המסקנה לפיה מדובר בהקצאה חדשה של הזכויות בחברה, מתחזקת נוכח הוראות סעיף 5.6 להסכם ההשקעה 2016, הקובע:
"הסכם זה על נספחיו מגלם וממצה את כל המוסכם בין הצדדים, ועם חתימתו הוא מבטל כל הסכם, זיכרון דברים או התחייבות, שנעשו, אם בכלל, קודם לחתימתו".
לטענת המבקש, סעיף 5.6 להסכם ההשקעה 2016 מופיע כמעט בכל נוסח של הסכם והוא נועד לבטל סיכומי ביניים ואמירות שנאמרו במהלך מו"מ לקראת כריתת הסכם. אך בשום אופן הוא לא נועד לבטל הסכמים אחרים "בהרכב צדדים שונה, שצד עקרי להסכם הנוכחי כלל לא נטל בהם חלק והם אינם נוגעים אליו. בענייננו, הנתבע 3 לא היה צד להסכמים שחתמו הנתבעים 1 ו – 2 עם התובע ואין סיבה לבטלם". טענה זו מסברת לכאורה את האוזן. עם זאת אין בה כדי לסייע למבקש כפי שיובהר להלן.
אין חולק כי בין המבקש לבין כהן והרצוג לא נכרת כל הסכם קודם לכריתת הסכם ההשקעה 2016, ממילא ובהתחשב בנוסחו של סעיף 5.6 שלעיל, ובפרט המונח "הסכם" הנזכר בסעיף זה, קשה לקבל את טענת המבקש, לפיה הוראה זו אינה מתייחסת להסכם המייסדים והסכם ההשקעה שנכרתו בין המבקש לבין טולדנו והחברה. אילו התכוונו הצדדים להותיר את הוראות הסכם המייסדים והוראות הסכם ההשקעה בתוקפם, לא היו כוללים את המונח "הסכם" בסעיף 5.6 שלעיל. מה גם שהמבקש צד להסכם ההשקעה 2016. שימור זכות האנטי דילול של המבקש אינו נושא של מה בכך בסיבוב השקעה חדש. שימור זכות זו מצריכה אמירה מפורשת שתהא מקובלת גם על המשקיעים החדשים. אין מקום להגניב זכות זו בדלת האחורית של סבב השקעה חדש וצריכה שתאמר לגביה אמירה מפורשת בין אם בדבר הותרתה ובין אם בדבר ביטולה. הסכם 2016 עוסק בזכויות הצדדים לו לרבות זכויות קדימה לדיבדינד. קשה לקבל כי נשמרה זכות האנטי דילול של המבקש בלא אמירה מפורשת. משכך דומה שפירוש סעיף 5.6. להסכם 2016 כעמדת המשיבים מסתבר יותר מפירושו של המבקש, על אף 'חולשת' הניסוח. לציין, כי בסיכומיו מאשר המבקש כי הסכים לדחות את זכותו לדיבידנד מפני זכותו של המשקיע החדש (שם, סעיף 12) והוא אינו מתכחש להוראות סעיף 1.4 להסכם ההשקעה 2016 (שם, סעיף 13). ממילא אין לקבל את טענת המבקש כאילו הסכם המייסדים והסכם ההשקעה אינם נוגעים לכהן והרצוג. לכך יש להוסיף, כי בהתחשב בהקצאת הזכויות כמפורט לעיל, יש לקבל את טענת המשיבים, לפיה התכחשותו של המבקש לביטול ההסכמים הקודמים לאחר שהושקעו בחברה הסכומים הנזכרים בהסכם ההשקעה 2016 (3,500,000 ₪) נגועה בחוסר תום לב.
2. נוכח כל אלה, נראה כי בהתקשרותו בהסכם ההשקעה 2016, הסכים המבקש, בין היתר, לביטול הסכם המייסדים והסכם ההשקעה והקצאת הזכויות בחברה כמפורט בסעיף 1.4 שלעיל. משנמצא כי המבקש הסכים לביטול הסכם המייסדים והסכם ההשקעה, איני רואה לנכון לעסוק בטענות המבקש לעניין תוקפם של ההסכמים כלפי החברה או פרשנות הוראות הסכמים אלה.