14. אך האם לזכותו של מר גורטובוי עומדת הטענה לפיה עסקינן במסמכים ומידע שנאספו על ידי רשויות החוקרות ולא נועדו לשרת בעלי דין יריבים בהליכים אזרחיים?
דומני כי התשובה לכך שלילית. טענתו של מר גורטובוי מקפלת בתוכה שיקולים ציבוריים שונים שנוגעים לפעילות הרשות החוקרת ולשימוש שייעשה בתוצרי החקירה. מכלול שיקולים אלה בא לידי ביטוי בהנחיות פרקליט המדינה מס' 14.8 "בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה". וכך נקבע לאחרונה על ידי בית המשפט העליון
--- סוף עמוד 9 ---
בבג"ץ 7973/20 מנגל נ' מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, פסקה 20 (נבו, 07.06.2021):
"המסגרת הנורמטיבית המגדירה את הזכות לעיין בחומרי חקירה טרם הגשת כתב אישום או בתיק שנסגר היא הנחיית פרקליט המדינה 14.8 (ראו: בג"ץ 5676/19 טקה נ' המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, בפסקה 5 לפסק דיני (29.10.2019)).
"הנחיית פרקליט המדינה מגבשת את זכות העיון הפרטית במשפט המנהלי ביחס לתיק פלילי. ניתן לומר כי הנחיה זו היא מבחינה מסוימת 'תמונת ראי' לסעיף 74 לחסד"פ, באשר שני מסלולים אלה עוסקים בחומר שנמצא ב'תיק החקירה'; ואולם, בעוד סעיף 74 נכנס לפעולה לאחר הגשת כתב האישום, בהנחיה נקבע במפורש כי היא אינה חלה מקום בו הוגש כתב אישום. ההנחיה קובעת גם כי 'חוק חופש המידע אינו חל על מידע כאמור', כך שמדובר במסלול ייחודי שאינו חל מקום שבו חלה זכות העיון הציבורית מכוח חוק חופש המידע, ואינו עומד לזכות הנאשם לאחר הגשת כתב האישום"..."
[כן ראו: בג"ץ 10271/02 פריד נ' משטרת ישראל (נבו, 30.07.2006; בג"ץ 9022/07 בן שבת נ' מדינת ישראל -משטרת נהריה (נבו, 11.08.2008)]
15. הגם שהנחיית פרקליט המדינה נועדה להסדיר עיון בחומרי חקירה שמצויים בחזקת הפרקליטות (בשונה מענייננו), ברי כי מכלול השיקולים שגלומים בה מאזנים בין שיקולים ציבוריים-מערכתיים שונים לבין זכות העיון הפרטית [עע"ם 1786/12 ג'ולאני נ' מדינת ישראל -המשרד לביטחון פנים, פסקה 21 בחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז וכן פסקה 3 בחוות דעתו של השופט נ' הנדל, פ"ד סו(3) 362 (2013); יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 816-814 (2021)].
האנלוגיה לענייננו ברורה – בידי חלק מבעלי הדין בתביעה שלפניי מצויים חומרי חקירה שנמסרו להם לצורך הגנתם בהליך הפלילי. ההליך הפלילי הסתיים ולאחריו ניתן היתר מפורש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה לעשות שימוש בחומרי החקירה. בהינתן כי ההליך הפלילי בא לידי סיום, ובשם לב לשיקולים הציבוריים והמערכתיים עליהם אמונה הפרקליטות שאישרה לבאי כוח הצדדים לעשות שימוש בחומר החקירה בהליכים אזרחיים אין עילה להימנע מכך ויש לאפשר, לכל הפחות, את הגילוי של חומרי החקירה במסגרת הליך גילוי המסמכים בתביעה דנן [לגישה דומה ראו: ת"א (מחוזי חי') 24839-03-15 מפעלי ים בע"מ נ' רדין, פסקה 9 (נבו 16.07.2017)].