14. לטענת המבקשת, היא ניסחה את הסכם המכר בהתאם לקווים המנחים שנקבעו בנספח התנאים לחוזה האחיד, העבירה את נוסח הסכם המכר לאישור חברת הבקרה וניתן אישור, לרבות לסעיף הקונקרטי. המסקנה הנובעת מכך היא שנוסח אותם סעיפים בהסכם המכר, שהמשיבים טוענים כעת שהם מנוגדים להוראות המכרז אושר בהליך סדור ומקצועי, ובאופן שמחייב את המבקשת ואת הרוכשים. לדידה של המבקשת חברת הבקרה מהווה זרועו הארוכה של משרד הבינוי בכל הנוגע להוצאתו של המכרז אל הפועל, וכאשר נתנה את אישורה להסכם המכר, יש לראות את הסכם המכר כהסכם שאושר על ידי משרד הבינוי.
15. ברובד החוזי, המבקשת טוענת כי אף שלכאורה סעיף 3.1.6 למכרז מלמד כי עלות חיבור הדירות לתשתיות מים וחשמל מוטלת על הזוכה במכרז, היא המבקשת, סעיף זה הוא סעיף כללי, שהוגבל והוחרג בסעיף ספציפי הכלול גם הוא במכרז. אותו סעיף הורה על דרך ניסוחם של הסכמי המכר עם הרוכשים, והפנה לשם כך לנספח התנאים לחוזה האחיד. המבקשת מפנה לסעיף 5(ד) לנספח התנאים לחוזה האחיד שבו נכתב כי "התשלומים הקשורים למים, לחשמל או גז, יחולו על רוכש הדירה רק אם מדובר על חיבור הדירה". המבקשת מפנה לכך שהביטוי נוסח בלשון רבים 'תשלומים', ונקיטת הלשון הרחבה מראה כי לא הייתה כוונה לצמצם לעלות נקודתית ומוגדרת המצומצמת למונה בלבד. המבקשת מציעה ללמוד מכך על הסדר מיוחד לעניין תשתיות המים והחשמל, כך שהדייר יישא רק בחיבור התשתיות לדירה ולא לבניין. לדידה של המבקשת נספח התנאים לחוזה האחיד, קבע את עקרון היסוד – תשלומים בגין חיבור התשתיות לדירה עצמה מוטלים על רוכש הדירה.
16. בסיכומיה המבקשת עומדת על ההבדל בין חיבור הדירה לחיבור הבניין לרשת החשמל. חיבור הבניין, משמעו לגישת המבקשת, היא התחברות לרשת החשמל האזורית המצויה בקרבת הבניין, לעומת זאת חיבור הדירה הוא הליך מורכב יותר ובבסיסו שני רכיבים מרכזיים: התקנת קו חיבור לדירות עד למונה הדירתי, וכן חיבור מערכת החשמל הפנימית של הדירה. שני הרכיבים הם "חיבור הדירה לחשמל", ואין לכך כל קשר עם חיבור הבניין.
17. המבקשת שוללת את הפרשנות שמציעים המשיבים ונסמכת בין היתר לשימוש בתיבה "וכן" בסעיף 18 (י') להסכם המכר, משמע כוונת הדברים לכך שהרוכש ישלם גם את עלות המונה וגם את עלות החיבור לדירה.
18. המבקשת מוסיפה כי נוסח סעיף 18(י) להסכם המכר בינה לבין רוכשי הדירות עולה בקנה אחד עם עקרון יסוד זה, ועל-כן גם אושר על-ידי חברת הבקרה. אשר לאישור ההסכם המבקשת טוענת כי אין המדובר באישור "טכני" או "פורמלי" בלבד, אלא בתהליך שדרש החלפת טיוטות רבות, ובחינה מעמיקה של חברת הבקרה לנוסח ההסכם.