19. בקשר לסעיף זה בהסכם המכר, המבקשת למדה מעמדתם של המשיבים, כפי שפורטה בכתב התשובה, על כך שהמשיבים טוענים כי סעיף 18 (י') כפי שנוסח אינו עומד בסתירה לעמדת המשיבים, על כך שגם לשיטת המשיבים השאלה היחידה העומדת להכרעה היא האם הם רשאים לגבות את עלות החיבור לדירה של התשתיות או לא בהתאם לסעיף 18 (י') להסכם המכר.
20. המבקשת גוזרת גזירה שווה להסדר שנקבע במכרז לעניין "הוצאות עורך-דין". גם שם נקבע בסעיף 3.1.6 כי הוצאות אלה כלולות במחיר מ"ר דירתי, ולעומת זאת בנספח התנאים לחוזה האחיד, נקבעה אפשרות לחיוב רוכש הדירות בשכר טרחת עורך דין. המבקשת רואה בכך חיזוק לעמדתה שסעיף 3.1.6 קובע הוראה כללית בלבד ויש להעדיף את ההוראה הספציפית שבנספח התנאים לחוזה האחיד.
21. ברובד המשפטי המבקשת טוענת כאמור להעדפת סעיף ספציפי בחוזה על פני הסעיף הכללי, ומפנה לכל הפרשני Lex specialis derogate generali, ולפסיקת בתי המשפט שקבעה את העדיפות האמורה. לצד טענה זו המבקשת טוענת כי אישור חברת הבקרה לנוסח הסכם המכר מחייב את משרד הבינוי ומקים כלפיו השתק ומניעות מלטעון נגד האישור שניתן. המבקשת רואה בחברת הבקרה שלוחה של משרד הבינוי, ולכן יש לראות את האחרון כמי שאישר את גביית עלות החיבור של הדירות לתשתיות המים והחשמל. בהקשר זה המבקשת מוסיפה כי אישור הסכם המכר וחתימה על הסכמים כאלה בינה לבין רוכשי הדירות מנתק את הקשר שבין המבקשת לבין משרד הבינוי ואין למשרד הבינוי "כוח כופה" על המבקשת בקשר עם מימושו של הסכם המכר. המבקשת, כך נטען, אינה כפופה עוד למשטר המכרזי שבינה לבין משרד הבינוי, שכן זה תם עם אישור נוסח הסכם המכר על ידי חברת הבקרה.
22. טענה נוספת היא כי ככל שיש מחלוקת פרשנית הרי שיש להעדיף את הפרשנות כנגד מי שניסח את החוזה ולכן באם נראה את סעיפים 3.1.6 ו-3.5 למכרז כסותרים זה את זה יש להעדיף את הפרשנות המיטיבה עם המבקשת ולא עם המשיבים.
23. לצד הטענות הנשענות על פרשנות החוזים, המבקשת מעלה טענות במישור ההשתק והמניעות ובסיכומיה היא טוענת ל"מעשה עשוי", שנוצר ארבע שנים לאחר שהסכמי המכר אושרו על ידי משרד הבינוי, המבקשת פעלה על-פי האישור והסתמכה עליו, וכעת משרד הבינוי מבקש לייצר מציאות חדשה העומדת בסתירה למציאות שהתהוותה. לעמדת המבקשת נוצרה הסתמכות שלא ניתן לחזור ממנה אלא במחיר פגיעה לא הוגנת.
24. המשיבים טוענים כי דין התביעה להידחות. הם פותחים בכך שלאחר שהמבקשת לא צרפה להליך את הדיירים לא ניתן לקבוע כי הם חבים בתשלום, שזו משמעות קבלת עמדת המבקשת. המשיבים מוסיפים כי כעולה ממסמכי המכרז ומהמערך ההסכמי שבין המדינה לבין המבקשת, התמורה המשולמת בגין הדירות במסגרת פרויקט מחיר למשתכן, כוללת את מלוא המחיר למ"ר דירתי בנוי, ובכלל זה את החיבור של הדירות לתשתיות החשמל, המים והגז. לשיטת המשיבים אין לגבות תשלום נוסף על חיבורים אלה והפרשנות של מכלול המסמכים, כמו גם הפרקטיקה הנוהגת מצד רוב היזמים, מובילים למסקנה זו.