25. בכתב התשובה ובסיכומים המשיבים מפנים לעקרונות היסוד של שיטת "מחיר למשתכן" כמפורט בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, כאשר התחרות בין המציעים היא למחיר הנמוך ביותר למ"ר דירתי בהתאם למפרט בנייה מסוים ומחייב. אף שהמדינה אינה צד להתקשרות שבין היזם, שזוכה במכרז ובונה את הדירות, לבין הרוכשים, משרד הבינוי הוא שמסדיר את התנאים למכירת אותן דירות במחיר מפוקח, תוך הקפדה על כך שהמחיר יכלול את כל התשלומים שישולמו על ידי הרוכשים עבור הדירה למעט תשלומי שכר טרחת עורך דין, וחיבור מוני מים וחשמל (ככל שישנם). בהקשר זה המשיבים מעירים כי החריג לגביית שכר טרחת עורך דין נקבע במכרז עצמו במפורש.
26. באשר למשמעות נספח התנאים לחוזה האחיד (נספח ג' 6) המשיבים מפנים לכך שבמבוא לנספח זה הוברר כי מטרתו למנוע הכללת תנאים מקפחים ואין מקום להתעלם ממהות המסמך ומטרתו כדי להטיל על הרוכשים חובות חדשים שלא חלים עליהם מכוח מסמכי המכרז. נוסף על כך המשיבים מפנים לכך שסעיף 5 ד' לנספח התנאים לחוזה האחיד עוסק בתשלומים נוספים, שיחולו על הרוכש, וזאת בתנאי שמדובר בחיבור הדירה בלבד ובתשלום שלא נכלל בהגדרת מחיר הדירה על פי סעיף 3.1.6 למסמכי המכרז.
27. לטענת המשיבים "הורתו של סעיף זה" נעוצה בפרקטיקה שלפיה חברת החשמל מתקינה את מונה החשמל, שמופקד בידי בעל הדירה בתמורה לתשלומים עתידיים שוטפים, הנגבים באמצעות החשבון. ההבנה הייתה שאין לחייב את היזם או הקבלן לשאת בעלות זו, שהיא נלווית לעלות השוטפת של צריכת החשמל במסגרת תשלום חודשי, ולכן רק בגין הסכומים האלה נקבע כי רוכשי הדירות יחובו, אך לא עבור חיבור הדירות לרשת החשמל. באשר למים, המדובר בעלות חד פעמית עבור מונה שהיא פיקדון, שמוחזר למי ששילם אותו ולכן נקבע כי הקבלן יוכל לחייב את רוכשי הדירות לשאת בו, וזאת מאחר ויוכלו להזדכות בעתיד על תשלום זה.
28. המשיבים מוסיפים כי נוסח הסכם המכר בין המבקשת לרוכשי הדירות אינו יכול לסטות מהוראות המכרז אלא הוא כפוף לסעיף 3.1.6 למסמכי המכרז. לחלופין נטען כי אף הנוסח אינו תומך בפרשנות שמציעה המבקשת אלא כל שנקבע שם הוא כי הקונה מתחייב עם חברות החשמל והמים ולשלם להם סכומים בגין החיבור הדירתי, על פי דרישתם אך אינו מקנה למבקשת סמכות לגבות תשלומים מן הרוכשים על חשבון תשלומים אלו.
29. בסיכומיהם המשיבים מרחיבים בכל הנוגע לכללי הפרשנות. הם טוענים כי המדובר בהסכם המבוסס על מכרז, וכי היסוד התחרותי במכרז הושתת על הצעות למחיר מ"ר דירתי ועליו בלבד, וזאת תוך שהוראות המכרז וחוזה הבנייה התייחסו ספציפית למפרט הבנייה המחייב ולמה שנכלל בתוך ההגדרה למחיר למ"ר דירתי. לשונם של המכרז ושל חוזה הבנייה היא ברורה ולפיה המחיר למ"ר דירתי כולל את כל התשלומים בגין הבנייה, והחריג היחיד לכלל זה צוין בצורה מפורשת במסמכי המכרז עצמם. כך גם מטרת המכרז וחוזה הבנייה – קביעת מחיר אחד על יסודו מושתתת התחרות במכרז. מכאן שאין המדובר בהוראה ספציפית לעומת הוראה כללית ולא ניתן לקבל את פרשנותה של המבקשת. כך גם אין להחיל את כלל הפרשנות נגד הנסח, נוכח הלשון הברורה והתכלית.