37. לצד סיווג החוזה כחוזה רשות, יש לתת את הדעת לכך שמדובר בהתקשרות שמקורה במכרז. ערך השוויון עומד בבסיס דיני המכרזים. משכך, נקבע כי יש להימנע מפרשנות יצירתית, ככל הניתן. זאת שכן, פרשנות רחבה להוראות הקבועות במכרז פותחת פתח לפגיעה בשוויון, לחוסר יעילות, לבזבוז זמנן של ועדות המכרזים, לדיונים שיפוטיים נרחבים בנושא הפרשנות הראויה למכרז לאחר תום התהליך (עע"ם 6090/05 מ.ג.ע.ר- מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ, פיסקה א' לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (27.2.2006); עע"ם 8172/20 בולוס סאבא נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל, פיסקה 13 (21.4.2021)).
38. סעיף 3.16 למכרז הוא נקודת המוצא לבחינת הסוגיות הפרשניות והקביעה בו היא ברורה ואוסרת על היזם, המבקשת, לגבות תשלומים עבור חיבור הדירה לתשתיות החשמל והמים באופן קטיגורי. עניין זה אף שומט את הבסיס מטענת ההסתמכות שנטענה בדיעבד שכן במועד הגשת ההצעה המבקשת לא הייתה יכולה להסתמך על אישור הסכם המכר או על השיהוי בהעלאת הטענות מטעם המשיבים, אלא הציעה את הצעתה על יסוד ההוראה בסעיף 3.1.6 לתנאי המכרז שבעיני ברורה.
39. איני סבור כי ניתן לראות בנספח התנאים לחוזה האחיד כקובע בהכרח אחרת או כמי שיש לתת לו מעמד עדיף על הוראות המכרז. מקובלת עלי עמדת המשיבים כי הנספח נועד, כפי שאף נכתב בראשו, להיטיב עם רוכשי הדירות ולמנוע מצב שבו תנאי הסכמי המכר יהיו תנאים מקפחים. את הנספח יש לקרוא לאורה של ההוראה הברורה במכרז עצמו. זאת ועוד, בהוראות נספח התנאים לחוזה האחיד אף נקבעה במפורש כי הן כפופות לתנאי המכרז.
40. מכאן, לסעיף 18 (י) להסכם המכר. סעיף זה מאפשר לכאורה, לפי נוסחו הטלת חיוב החיבור של הדירות לתשתיות המים והחשמל על הרוכשים, אלא שגם בעניין זה לטענות המבקשת אין על מה שיסמכו, שכן חברת הבקרה הבהירה בעת שאישרה את הנוסח כי התנאים הקובעים הם תנאי המכרז. הנה כי-כן, המבקשת שחרגה מתנאי המכרז וביקשה לחייב את הרוכשים בתשלום נוסף, אינה יכולה ליהנות מכך שחברת הבקרה לא הבחינה בפער שיש בין נוסח הסכם המכר להוראות המכרז, ולטעון להסתמכות או להשתק. עמדה זו לא משתנה אף שאני נכון להניח שפרשנות סעיף 18 (י') להסכם המכר מאפשרת את גביית החיבור של הדירה לתשתיות לצד הפיקדון למונה, בניגוד לפרשנותם של המשיבים.
41. ההבחנה בין חיוב הרוכשים לשאת בפיקדון עבור המונה לבין תשלום עבור החיבור עצמו נראית במקומה, שכן על כספים אלה הרוכשים יוכלו לקבל זיכוי בעתיד – זאת בעוד שבחיי המעשה, לעיתים, נדרש היזם או הקבלן לשלם עבור רכיב זה מול חברת החשמל ותאגיד המים.