15. הנה כי כן, לא הוכח בהליך זה כי המשיבה נמנית עם המעסיקים שיש לסווגם בענף האפייה וכי חלים בגינה, לפיכך, צווי הרחבה בענף האפייה או בתעשייה. משכך, דין התביעה אכן היה להידחות אם כי לא מטעמיו של בית הדין האזורי. עם זאת,
--- סוף עמוד 9 ---
על מנת להעמיד הלכה על מכונה, מצאנו לנכון להידרש למסקנתו של בית הדין האזורי לפיה ב"הסתכלות כוללת" מי שחל עליו הסדר מיטיב בצו הרחבה ספציפי באחד מענפי התעשייה, לא יחולו בגינו צווי הרחבה פנסיוניים החלים על כלל המעסיקים בענפי התעשייה.
ההסדרים הפנסיוניים החלים על עובדים בענפי התעשייה בכלל והאפייה בפרט
16. ההסכם הקיבוצי בענף האפייה משנת 1970, אשר מקצת מהוראותיו הורחבו בצו ההרחבה באפייה, הוא אחד מסדרה ארוכה של הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שנחתמו בשנות השבעים של המאה הקודמת בענפים ("תת ענף" כלשון הסיווג האחיד) המהווים חלק מענף התעשייה (ראו בין היתר: צו ההרחבה בענף הבורסקאות (1973); צו ההרחבה בענף הפלסטיקה (1974); צו ההרחבה בענפי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה (1976); צו ההרחבה בענף הטקסטיל (1977)). צווי הרחבה אלה אינם כוללים הוראות בתחום הפנסיוני, מהטעם הפשוט לפיו ההסדרים הפנסיוניים בענפי התעשייה הם הסדרים כלל ענפיים המוחלים על כל העובדים המועסקים בענפי התעשייה. בתקופה הרלוונטית להוצאת צו ההרחבה באפייה, חל על מעסיקים בענפי התעשייה - שלא נמנו עם החברים בארגון מעסיקים בענף התעשייה ולא היו צד להסכם קיבוצי מיוחד - צו ההרחבה בדבר הנהגת פנסיית זקנה משלימה (יסוד) בתעשייה שנכנס לתוקף בשנת 1966 (להלן – צו 1966). צו 1966, הנזכר בפסק הדין, הרחיב הוראות הסכם קיבוצי פנסיוני בענף התעשייה משנת 1964 אשר עמד בתוקף עד להחלפתו בהסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשייה בשנת 1979.
מכל מקום, אפילו אם שתיקתו של צו ההרחבה באפייה בסוגיה הפנסיונית היתה נובעת מהסדר שלילי ולא נובעת מקיומו של צו 1966 אשר היווה הסדר ממצה לחבות הפנסיונית אותה עת, נפל בית הדין האזורי לכלל טעות עת בחן ב"הסתכלות כוללת" שני צווי הרחבה והחיל את ההסדר המיטיב מנקודת ראותו. בהתאם לסעיף 23 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קיבוציים), אם "היו חלים על עובד יותר מהסכם קיבוצי אחד, הולכים אחר ההוראה שהיא לטובת העובד". כפי שנפסק לא אחת, "ליישום סעיף 23 לחוק
--- סוף עמוד 10 ---