--- סוף עמוד 153 ---
40. אם כלל נוקשה שכזה נקבע ביחס לחקיקה 'רגילה' – מדוע יתרכך ויתגמש, כאשר עולים אנו במדרג הנורמטיבי, ועל הפרק מונח חוק-יסוד? שומה על בית המשפט לנהוג בחוקי-היסוד, לכל הפחות, כדרך שבה הוא נוהג בחקיקה ראשית 'רגילה' של הכנסת. זיהוי חוקי-יסוד נדרש שיסתמך על מבחנים צורניים, ברורים וודאיים; לא על בחינה מהותית. מסמך הנושא בכותרתו את המילים חוק-יסוד, ואשר בצדו לא מופיעה שנת החיקוק, הריהו חוק-יסוד, אשר בבוא העת יהא חלק מן החוקה הישראלית. כך יהיה בין אם תוכנו של חוק-היסוד תואם את תפיסתנו לגבי חוקה, בין אם לאו. ככל שתחליט הכנסת להרבות בחוקי-יסוד בדרך של הוראת-שעה, ותצרף לקהל חוקי-היסוד נורמות הפוגעות בכבודה – יפחת מעמדה של החוקה בעיני הבריות; על כך יש להצר. אולם, דומני, כי המכשלה שתיגרם מפאת התערבותנו בחקיקת-יסוד של הכנסת גדולה יותר, ונוגעת למרקם העדין שבין הרשויות. אין הצר שווה בנזק המלך.
ביקורת שיפוטית מעין מנהלית על חקיקת-יסוד
41. בפסקי הדין שצוינו לעיל, היו מן השופטים שגרסו, כי במסגרת דוקטרינת 'השימוש לרעה בסמכות המכוננת', יבחן בית המשפט את מעשי המכונן, כדרך שבה הוא בוחן החלטה מנהלית. בתוך כך יבדוק: אם שיקולי המכונן היו ענייניים, או שמא שיקולים פוליטיים הם שהביאוהו לתקן את חקיקת-היסוד. ניכר, כי חברי המשנה לנשיאה (בדימוס) מלצר הילך בדרך זו. לדבריו, מתעורר חשש שמא התיקון לחוק-היסוד "נעשה בכדי לקדם את האינטרסים הפוליטיים קצרי-המועד של מי שהתקשרו בהסכם הקואליציוני – ונועד להתגבר על חוסר האמון האישי ההדדי שהיה קיים בין ראש הממשלה לבין ראש הממשלה החלופי המיועדים" (פסקה 143). דא עקא, ביקורת שיפוטית מעין מנהלית על שיקול הדעת של המחוקק, על ענייניותו – היא חידוש מפליג, אשר לא הוכר במקומותינו; ובדין לא הוכר.
42. ביקורת שיפוטית-מנהלית על שלביה ומבחניה, מופעלת ביחס לפעולותיה של הרשות המבצעת; לא ביחס למעשיה של הרשות המחוקקת או הרשות המכוננת. "ההגדרה הכללית ביותר של המשפט המנהלי קשורה לשמו – זהו משפט העוסק במִנהל, כלומר, ברשות המבצעת על כל דרגיה [...] המשפט המנהלי התפתח באופן היסטורי מתוך הצורך לפקח על המִנהל ולוודא שהוא פועל במסגרת החוק, באופן תקין, הגון, שקוף וראוי, במיוחד ככל שסמכויותיו התרחבו ואפשרו לו לפגוע בזכויות ובאינטרסים של הפרט" (עדו פורת "המנהליזציה של המשפט החוקתי" עיוני משפט לז 713, 731 (2016)). מטרת הביקורת המנהלית לבחון, אם הרשות פעלה במסגרת ההסמכה שניתנה לה בחוק, ולוודא כי לא חרגה מגבולותיה. בחינה זו אינה רלבנטית למחוקק או למכונן, אשר