אי ביצוע הפקדות לאורך שנים, לעובדי הנתבעת 1, כמו גם לתובע, באופן רוחבי, אינו הוגן לא רק כלפי עובדי הנתבעת 1, אלא גם כלפי השחקנים האחרים בשוק: מעסיקים מתחרים, המבקשים לשמור על החוק ולשלם לעובדיהם את זכויותיהם יתקשו להתחרות עם המחירים שמציעים מעסיקים אשר אינם משלמים לעובדיהם את זכויותיהם, ואינם מפרישים לקופות את אשר עליהם להפריש.
הרמת מסך - הנתבע 4:
התובע טען כי מן הדין להרים את מסך ההתאגדות מעל לנתבע 4. לאחר ששקלנו את הדברים הגענו למסקנה שלא הוכח לנו הדרוש על פי סעיף 6 לחוק החברות בעניינו של הנתבע 4.
70. אמנם, הוכח לנו שהנתבע 4 היה מעורב בהחלטות בנוגע להעסקת העובדים בנתבעת 1, לרבות התובע. הוא אף העיד כי היה מעורב בנהלים הנוגעים להכנת התלושים, וכאשר נשאל כיצד הוכן תלוש השכר של התובע, השיב:
--- סוף עמוד 48 ---
71. הנתבע 4 היה מעורב בניהול הנתבעת 1, הן באופן ישיר והן באמצעות אחיו, הנתבע 5, אשר היה מנהלה והמנהל הטכני של הנתבעת 2: בסעיף 7 לתצהיר הנתבע 4 צויין כי הוא "משמש כמנכ"ל ודירקטור בנתבעות 1-3".
הנתבע 4 היה הרוח החיה מאחורי פעילותן העסקית של הנתבעות 1-2. לא רק שהנתבע 4 היה, עד יום 21.12.18, בעל המניות של הנתבעת 2, אלא שבכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה הוא ניהל את הנתבעות 1-2 הן באופן ישיר והן במיוחד באמצעות אחיו. בהחלטות החשובות היה מעורב. הנתבע 4 העיד כי הגם שהנתבע 5 מורשה חתימה ויכול לחתום על חוזים, הרי שהוא עושה זאת רק לאחר קבלת אישורו של הנתבע 4 וכאשר מדובר בהוצאות כספים נדרשת גם חתימת הנתבע 4 (עמ' 25, ש' 1-4).
72. מכאן שהנתבע 4 ידע או היה עליו לדעת שמשכרו של התובע נוכה חלק העובדה ולא הועבר לקרן. ברגיל, ניתן היה אולי לראות בניכוי ואי העברת חלק העובד כאמור (ואף באי תשלום הפרשות סוציאליות בנסיבות מסויימות) כניצול לרעה של האישיות המשפטית הנפרדת ואף כהתנהלות הונאתית).
אלא שבנסיבות העניין איננו סבורים שהתובע נשא בנטל להוכיח התנהלות כזו מצידו של הנתבע 4 (או מצדו של הנתבע 5). למסקנה זו הגענו בעיקר משום שהנתבעים 4-5 פעלו, בזמן אמת, בשנת 2016, כאשר נתגלה עניין אי העברת כספי העובד לקרן, ושילמו לתובע, בהסכמה עמו, סך 12,000 ₪. לטענתם הם פעלו מול סוכנות הביטוח על מנת לפעול להעברת כל הכספים.
אמנם, לאחר סיכום זה המשיכה הנתבעת 1 להפקיד מספר חודשים בודדים ולא בכל התקופה, אולם עדיין איננו סבורים כי הוכח לנו יסוד הונאתי-רמייתי בהתנהלות זו. עצם העובדה שהנתבעים שילמו ב-2016 12,000 ₪ כאמור מלמד כי הם ביקשו להייטיב את הפגם שנפל בהתנהלותם, ולו באופן חלקי, עד אז.