"(א) מקום שבית משותף מורכב ממבנים אחדים או מאגפים אחדים שלכל אחד מהם כניסה נפרדת או מתקנים נפרדים, ובעלי הדירות קבעו בתקנון כי הרכוש המשותף, או חלק ממנו שבתחומי כל מבנה או אגף יהיה צמוד לדירות שבאותו מבנה או אגף בלבד, תחול חובת ההשתתפות בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף שהוצמד כאמור על בעלי הדירות שבאותו מבנה או אגף.
(ב) הוצמד רכוש משותף כאמור בסעיף קטן (א), רשאים בעלי הדירות לקבוע בתקנון שיקויימו אסיפה כללית ונציגות נפרדת לגבי אותו מבנה או אגף" (ההדגשות אינן במקור).
50. על רקע זה, לאורכו של הליך החקיקה של תיקון מס' 14 עלתה באופן מפורש שאלת המשמעות הקניינית של ההוראה החדשה בעניין זה. התשובה שניתנה לשאלה זו השתנתה בין השלבים המוקדמים של הליך החקיקה לבין המשכו.
51. ניתן להתרשם, כי בתחילתו של הליך החקיקה הובנה הצעת החוק כמכוונת לפעול במישור הקנייני. כך למשל, בדברי ההסבר להצעת תיקון מס' 14 נכתב כי "מוצע להחליף את סעיף 59 לחוק העיקרי... ולהוסיף שאם בעלי הדירות לא קבעו בתקנון שהרכוש המשותף שבתחומי כל מיבנה או אגף יהיה צמוד לדירות שבאותו מבנה או אגף והנשיאה בהוצאות לגבי הרכוש המשותף תהיה בהתאם, יהיה המפקח רשאי להורות כך, אם נוכח שנסיבות העניין מצדיקות לעשות כן" (ההדגשה אינה במקור). בהמשך לכך, כאשר הועלתה הצעת תיקון מס' 14 להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ציין שר המשפטים דאז, דן מרידור, כי "אנחנו מציעים להוסיף על הוראה זו הסמכה למפקח על המקרקעין להורות על הצמדה של הרכוש המשותף למבנה, או אגף, כאשר בעלי הדירות לא קבעו כך בתקנון המוסכם, אם נוכח שנסיבות העניין מצדיקות זאת" (ד"כ התשנ"ב, 1192. ההדגשה אינה במקור).
--- סוף עמוד 20 ---
52. אולם, מעיון במסמכי החקיקה עולה כי בשלבים מתקדמים יותר של הליך החקיקה חל שינוי. המשתתפים בדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שעסקו בהכנת הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, התייחסו לכך שאין מדובר בהסדר המקנה למפקח כוח של הצמדה קניינית של הרכוש המשותף אלא של הפרדת הניהול וההחזקה שלהם בלבד. כך, חוה הלברייך, נציגת משרד המשפטים, התייחסה לכך ש"בסעיף 59 המוצע אנחנו מדברים רק על ניהול הבית" (פרוטוקול ישיבה מס' 328 של ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת ה-12, עמ' 3 (7.1.1992), ואף הוסיפה: "כשהסברנו את סעיף 59, כשהוספנו את (ב), התכוונו במפורש לזה שהמפקח יוכל לקבוע לעניין הניהול. מאחר שזה לא סעיף קנייני אלא סעיף ניהולי, המפקח יכול להתערב" (שם, בעמ' 7). בדומה, חבר הכנסת משה שחל הדגיש ביחס לסמכות המפקח כי: "אין לו סמכות לקבוע זכויות קניינות. הכוונה היא שהוא יכסה את השטחים שלא כוסו מבחינת נוהל והחזקה" (שם, בעמ' 9). אף יושב ראש הוועדה חבר הכנסת יצחק לוי הדגיש: "אנחנו לא רוצים לשנות מאומה מן החוק ומאומה מן הקניינים ומהבעלויות וכדומה. זו לא המטרה. מדברים פה על ניהול והחזקה" (שם, בעמ' 9).