פסקי דין

רע"א 2575-18 שרון יעקבסון נ' אסתר לוין - חלק 19

25 מרץ 2019
הדפסה

66. משמעויות רכושיות וכלכליות נוספות – חשוב לעמוד גם על כך שלבית מורכב "מוצמד" יש משמעות כלכלית שאין לבית מורכב "לא מוצמד", וזאת מאחר שלהצמדה כשלעצמה יש משמעות כלכלית, הנובעת מהמשמעות הקניינית שלה. כאשר בעלי הדירות מסכימים לכונן מוסד של בית מורכב "מוצמד", הם מוותרים על זכות הבעלות שלהם ברכוש המשותף שמוצמד למבנה האחר בבית המורכב. מעבר למשמעות הקניינית-משפטית שכבר הוזכרה לעיל, עשויה להיות לכך השלכה במצבים שונים, למשל בסיטואציה של הרס הבית המשותף (ראו: סעיפים 60 ו-147 לחוק המקרקעין; עניין עופר מרכזים). כמו כן, ללא הצמדה, נותרות זכויות הבנייה המוקנות ביחס לבית המשותף שייכות לדיירים כולן, ומימושן אינו נופל בגדר ההחזקה והשימוש שהופרדו בין האגפים. זאת ועוד: כאשר החלוקה לאגפים בבית המורכב אינה שוויונית (למשל, כאשר חלק גדול יותר של הרכוש המשותף מוצמד לדירות מסוימות), ההצמדה עשויה להשפיע גם על כוח ההכרעה של בעלי הדירות לעניין שינוי תקנון הבית המשותף (ראו: סעיף 62(א) לחוק המקרקעין; דויטש, בעמ' 675-674).

67. רישום בתקנון ובמרשם – שאלה נוספת שיש לה משמעות מעשית היא שאלת הרישום של הוראות המפקח. כפי שהובהר, כאשר בעלי הדירות בבית משותף מחליטים

--- סוף עמוד 26 ---

בעצמם על קביעת מנגנון של בית מורכב, בהתאם לנוסח המפורש של סעיף 59(א) לחוק המקרקעין, הם מחויבים לעשות זאת על דרך של שינוי תקנון. לא זו אף זו – הרישום בתקנון חייב להיות מפורט. תקנה 85 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011, קובעת בעניין זה כך: "קבעו בעלי הדירות בתקנון נציגויות נפרדות ואסיפות כלליות נפרדות למבנים או לאגפים, יקבעו בו בעלי הדירות הוראות בדבר חלוקת הסמכויות בין הנציגות הכוללת ובין הנציגויות הנפרדות וכן את דרכי כינונן של הנציגות הכוללת והנציגויות הנפרדות". לעומת זאת, סעיף 59(ב) לחוק קובע כי "באין קביעה בתקנון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח להורות כי בית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן (א)", אך אינו מציין במפורש שקביעתו של המפקח מחייבת גם רישום.

68. אני סבורה כי בחינת הוראותיו של סעיף 59 כמכלול מובילה למסקנה לפיה כאשר המפקח מפעיל את סמכותו לפי סעיף 59(ב) לחוק, עליו להורות על רישום החלטתו בתקנון עצמו, וכן על רישומו של התקנון המעודכן במרשם המקרקעין. במישור העיוני, ראוי להבחין כאן בין שני נדבכים של הדיון: שאלת עדכונו של התקנון, ושאלת רישומו של התקנון המעודכן במרשם, כמפורט להלן.

עמוד הקודם1...1819
20...24עמוד הבא