45. שנית, הטלת חובה למתן פיצוי לשם הסדרת תשתית בקרקע פרטית אינה מקובלת בחוקים דומים העוסקים בפעולות תשתיתיות דומות (כמו למשל חוק משק החשמל, תשנ"ו-1996 וחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז-2017), וזאת למעט בחוקים המגדירים את הפעולה הנבחנת כהפקעה.
46. שלישית, המסקנה כי מדובר בהסדר שלילי מתחזקת לאור העובדה שהמחוקק קבע בחקיקת התקשורת הסדרים שונים למקרה שבו בעל המקרקעין מבקש לתקוף את פעולת גוף התשתית. כך נקבעה אופציה של דרישה לתשלום פיצוי בגין נזקים שנגרמו מכוח הפעלת הסמכות, אך הוראות ביחס לתשלום דמי שימוש - לא נקבעו, ומכאן שכוונת המחוקק היתה שאין חובה לשלם פיצויים עבור השימוש. צוין שהסדרי פיצוי בשל הצבת מתקני התקשורת עשויים להיות רחבים ומורכבים, וככל שהייתה כוונה להסדירם, ראוי היה לפרט בדין עצמו מה היקף הפיצוי שמגיע לבעלי הקרקע. כך למשל, פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 ואף חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, אשר מכוחם נעשית הפקעת קרקעות לצרכי ציבור קובעים הסדרים ברורים באשר לאופן קביעת הפיצוי, ובכלל זה על דרך ההפניה לחוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, תשכ"ד-1964. בהסדרים אלה נקבעו אופן דרישת הפיצוי, הדרך בה יש להעריכו, חריגים למתן הפיצוי (למשל קביעה לפי חוק התכנון והבניה כי אם הופקעו עד 40% משטח המגרש לא יינתן פיצוי), מועדים לדרישת הפיצוי והדרך שבה תלובן מחלוקת על שיעורו. כל אלה נפקדים מחוק התקשורת. לא ניתן לקבוע כל זכות לפיצוי הבעלים במצב בו הדין שותק לחלוטין, שכן מנעד האפשרויות הוא רחב מאוד, ולא סביר להניח כי נושא אקוטי זה נותר פתוח למשא ומתן בין בעל התשתית לבעל הקרקע.
47. רביעית, אף בבחינת התכלית האובייקטיבית נראה כי הפרשנות הנכונה של חוק התקשורת היא זו שאינה קוראת לצד הזכות להקים מתקנים או להיכנס למקרקעין לצורך טיפול במתקנים גם את החובה לתשלום פיצויים. הצורך בהקמת תשתיות בזק, שלמעשה בלעדיהן לא ניתן לקיים חיי תקשורת, הוא מהותי וחשוב עד מאוד. מנגד, הנזק שנגרם לפרט מן הכניסה ללא הסכמה והקמת המתקנים ללא תשלום דמי שימוש הוא קטן עד מאוד. זכותו של הפרט נסוגה לעיתים בשל
--- סוף עמוד 19 ---
אינטרסים ציבוריים ממשיים כבדי משקל, וזאת כל עוד האיזון הוא סביר ובר מימוש. חובת תשלום פיצוי הייתה מייצרת עול כלכלי משמעותי על גופי התקשורת וכן ריבוי הליכים ובירוקרטיה רבה המלווה כל הליך של קביעת פיצוי. משמעות עול זה יכולה הייתה בהחלט לסכל את קיומה של המטרה הציבורית וזאת בניגוד מוחלט לתכלית המבקשת לייצר נגישות מלאה לתקשורת לכלל אזרחי ישראל.