--- סוף עמוד 24 ---
64. בענייננו, ניתוח חקיקת התקשורת כפי שפורטה לעיל מעלה כי המחוקק נתן דעתו, לאורך השנים, לפגיעה אפשרית בזכות הקנין, וכי שתיקתו בכל הקשור לתשלום דמי שימוש לבעל הזכויות במקרקעין נועדה להוות הסדר שלילי ולפיו אין הדין קובע חובת תשלום דמי שימוש בגין שימושו של בעל רישיון במקרקעין פרטיים. הדבר עולה במיוחד מן החקיקה העדכנית - תיקון 25 שנכנס לתוקפו בשנת 2001 אשר נחקק לאחר חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - ובה עדכן המחוקק את עמדתו וקבע הסדרים חדשים להנחת תשתית תקשורת במקרקעין פרטיים.
65. כפי שפורט לעיל, עד לתיקון 25 העניקה חקיקת התקשורת לגורם המוסמך סמכות כניסה למקרקעין פרטיים לשם הקמת תשתיות תקשורת, מבלי שנדרשה הסכמה של בעל המקרקעין. סמכות זו אוזנה עם זכותו של בעל מקרקעין לערער על הפעלת הסמכות לפני בית משפט השלום, אשר היה רשאי לאשר את השימוש, לבטלו, לשנותו, להתנותו בתנאים או ליתן "כל סעד שבית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתתו". לעומת זאת, בתיקון 25 נקבע כי הנחת תשתית תקשורת במקרקעין פרטיים טעונה הסכמה של בעלי המקרקעין, וכי הסכמה כאמור תהווה הרשאה לבעל הרישיון להיכנס למקרקעין לשם התקנת התשתית, אחזקתה, תיקונה והחלפתה. לצד זאת נקבעה זכותו של בעל הרישיון לפנות לבית המשפט, במקרה שהסכמה כזו לא תינתן, בבקשה להתיר לו להקים תשתיות תקשורת במקרקעין הפרטיים "הדרושה לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים", כאשר בית משפט הוסמך להתיר הנחת הרשת בתנאים שיקבע "לרבות תשלום פיצויים". בכך הרחיב המחוקק את היקף ההגנה על זכות הקניין של בעלי מקרקעין פרטיים וקבע הסדר המכפיף את הנחת התשתיות להסדר מוסכם בין הצדדים, בעל הרישיון ובעל המקרקעין, וככל שמדובר בתשתית תקשורת המשרתת מקרקעין אחרים, ובאם לא תושג הסכמה כאמור, לקביעת ההסדר ע"י בית המשפט. זאת, על מנת לאזן בין הפגיעה בקנינו של הפרט לבין האינטרס הציבורי ועל מנת לשמור על מידתיות הפגיעה (ועל תשלום פיצויים ככלי המשמש בדין לאיזון האמור ר' וועדה מקומית רעננה, פסק דינה של כב' השופטת ע' ארבל, פסקה 22). החוק הוסיף וקבע כי תשתית תקשורת שהונחה בהתאם להוראות החוק כנוסחו ערב תחילתו של תיקון 25 יראוה כתשתית שיש לגביה הרשאה כאמור. מדובר בהסדר שלם שאיננו חסר המאזן בין אינטרס הציבור בהתקנת שירותי תקשורת חיוניים באופן יעיל ובין זכות הקניין של בעלי מקרקעין פרטיים.