ונוסיף, גרסתו של מר Tewalde שלפיה הנתבעת החלה להנפיק לו תלושי שכר רק בחודש אוקטובר 2013, על אף שהתחיל לעבוד אצל הנתבעת כבר בחודש ינואר 2013, נתמכה בהסכם הפשרה שהוגש לתיק במסגרת דיון ההוכחות, בו צוין בפרק הפתיחה כי תקופת ההעסקה של מר Tewalde הינה מחודש ינואר 2013 עד לחודש מאי 2015[21].
36. לא מצאנו לקבל את טענת הנתבעת שלפיה אין לקבל את עדותו של מר Tewalde מהטעם שמר Tewalde אישר בעדותו כי הוא אינו קורא וכותב בעברית[22] וכי עיון בתצהיר עדותו הראשית מעלה, כי מר Tewalde חתם על התצהיר מבלי שצוין בתצהיר כי התצהיר תורגם לו טרם חתימתו עליו. על אף שמקובלת עלינו טענת הנתבעת שלפיה התצהיר הוגש שלא בהתאם לפרוצדורה המתאימה במקרה של מצהיר שאינו דובר את שפת התצהיר, וכי בפועל היה מקום לציין בתצהיר את זהותו המלאה של המתרגם ואת תיאור תהליך התרגום שערך; הרי שבפועל מר Tewalde עמד לחקירה נגדית לפנינו ועדותו בבית הדין ביחס לתקופת עבודת התובעת תאמה את האמור בתצהירו. זאת ועוד, גם הסכם הפשרה בעניינו של מר Tewalde אשר הוגש לבית הדין תאם את גרסתו. בנסיבות העניין, ככל והנתבעת סברה כי יש ספק באמיתות התרגום, הרי שהיה עליה להניח תשתית עובדתית לספק זה ולא להסתפק בשאלה כללית לעניין יכולתו של מר Tewalde לקרוא ולכתוב בעברית. ויודגש, הנתבעת נמנעה מלשאול את מר Tewalde במסגרת חקירתו הנגדית שאלות ביחס לנסיבות החתימה על התצהיר וביחס להבנתו את הדברים עליהם חתם. בנסיבות העניין, על אף הקשיים העולים בקשר לנסיבות החתימה על התצהיר, התרשמנו כי אין המדובר אלא בניסיון של הנתבעת לפסול את ראיות התובעת, שעה שהנתבעת עצמה, לא הביאה כל ראיה לסתור. יש לציין, כי בתצהיר עדותו הראשית של מר Tewalde נרשם כי התצהיר נערך
--- סוף עמוד 12 ---
בהתאם לשאלות שנשאל והשיב עליהן בעל פה (ראו סעיף 3 לתצהיר), הנתבעת בחרה שלא לשאול את מר Tewalde שאלה כלשהי ביחס להצהרה זו בחקירתו הנגדית. בנסיבות העניין, הנתבעת לא סתרה את הטענה כי הדברים האמורים בתצהירו של מר Tewalde נרשמו מפיו.
בשולי הדברים נציין, כי פסיקת בית הדין הארצי בבר"ע 21010-01-17 bahata mesgena נ' קפלן את לוי בע"מ (ניתן ביום 19.1.17, פורסם בנבו) אליה מפנה הנתבעת בסיכומיה, אינה קובעת כי יש להוציא מהתיק תצהיר אשר לא כולל התייחסות לזהותו המלאה של המתרגם ואת תיאור תהליך התרגום. כל שנקבע הוא, כי דרישה כאמור אינה מטילה נטל מיוחד וכבד משקל והיא נדרשת לשם תקינות ההליך השיפוטי וייעולו. ויודגש, באותו מקרה לא נדונה סוגיית הוצאת תצהיר כאמור מהתיק, אלא דרישה להגשת תצהיר מתוקן שיכלול את הפרטים האמורים, תוך חיוב הצד שהגיש את התצהיר החסר בהוצאות. ונדגיש, בענייננו הנתבעת לא טענה מאומה לעניין אופן גביית התצהיר ותרגומו ורק במסגרת הסיכומים ביקשה לראשונה להוציאו מהתיק.