בית הדין האזורי לעבודה באר שבע
סע"ש 60278-06-17
06 ספטמבר 2021
לפני: כב' השופטת רחל גרוס
נציג ציבור (עובדים) מר אריק חדד
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' אילנה מסד
התובעת:
TSAGA GEBREZGBIR
ע"י ב"כ: עו"ד טל שלמה אדרי
–
הנתבעת:
קבוצת רויאל ישראל ניקיון, אבטחה וכח-אדם בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד שגיב עזרא
פסק דין
1. לפנינו תביעתה של הגב' Tsaga Gebrezgbir (להלן: "התובעת") כנגד חברת רויאל קלין בע"מ (להלן: "הנתבעת"), לקבלת זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתה אצל הנתבעת וסיומה. בכתב התביעה עתרה התובעת לתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, פיצוי בגין העדר מתן הודעה מוקדמת, "פיצויי פיטורין לאחר חופשת לידה"[1], שכר עבודה עבור חודש אוגוסט 2015, הפרשות לקרן פנסיה, הפרשות לקרן השתלמות, פדיון חופשה, דמי הבראה, גמול חגים, תוספת ותק, ו"החזר כספי בגין הפסד חלקי של מענק לידה".
א. רקע עובדתי
2. הנתבעת הינה חברה המספקת, בין היתר, שירותים בענף הניקיון.
3. התובעת הינה אזרחית אריתראה, מחזיקה באשרת שהייה בישראל, נשואה למר Desta Asefa Barakei (להלן: "בעלה של התובעת"), אם לשני ילדים ומתגוררת בעיר נתיבות.
4. התובעת עבדה כעובדת ניקיון אצל הנתבעת למשך תקופה השנויה במחלוקת בין הצדדים: לשיטת התובעת, היא עבדה אצל הנתבעת החל מחודש ינואר 2014 ועד לסוף חודש דצמבר 2015, ובסך-הכל 24 חודשים. לשיטת הנתבעת, התובעת עבדה אצלה החל מיום 1.5.14 ועד ליום 30.11.15, ובסך-הכל 18 חודשים (להלן תיקרא התקופה החל מינואר 2014 ועד אפריל 2014: "תקופת העבודה שבמחלוקת").
5. תחילת עבודתה של התובעת הייתה בסניף רשת השיווק "מגה בול" בעיר נתיבות (להלן: "הסניף" או "סניף מגה").
6. אין חולק כי החל מחודש דצמבר 2014 ועד לחודש פברואר 2015 (תקופה של כ-3 חודשים), שהתה התובעת בחופשת לידה ולא עבדה בפועל.
7. התובעת שבה לעבודה אצל הנתבעת בחודש מרץ 2015 ושובצה שוב בסניף מגה.
8. בחודש אוגוסט 2015 נסגר הסניף והתובעת לא ביצעה עבודה בפועל במהלך חודש זה. אין חולק כי התובעת גם לא קיבלה שכר בגין חודש אוגוסט 2015.
9. בחודש ספטמבר 2015[2], התובעת שובצה על ידי הנתבעת לעבודה במתחם "צים סנטר" בעיר נתיבות.
10. החל מיום 1 לדצמבר 2015 הופסקה עבודת התובעת מחמת חופשה לידה נוספת (להלן גם: "חופשת הלידה השנייה"), כשלשיטת התובעת בתום חופשת לידה זו, היא רצתה לשוב
--- סוף עמוד 3 ---
ולעבוד בנתבעת אך הנתבעת מנעה זאת ממנה; ואילו לשיטת הנתבעת, התובעת היא זו שנטשה את עבודתה ולמעשה התפטרה.
11. אין חולק, כי במהלך כל תקופת עבודת התובעת בנתבעת, שכרה שולם לה על בסיס שעתי.